(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת נעה תבור): פס"ד ביחס לנתבעים 5 ו-13. התובע הגיש תביעה נגד 16 נתבעים, שעניינה בהודעות פרסומת שנשלחו אליו לכאורה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ביום 29.7.2013 ניתן פסק-דין חלקי בעניין מרבית הנתבעים. הקביעות העקרוניות הנוגעות לתביעה, לרבות "סרגל הפיצוי", נקבעו באותו פס"ד חלקי ויש לקרוא את פסה"ד הנוכחי ביחד עמו. נפסק - נתבע 13: כתב התביעה ייחס לנתבע הודעת פרסומת אחת ואין מחלוקת כי מדובר בפרסום. הנתבע טען כי התקשר עם הנתבעת 1 לקידום ופרסום המותג "תום בטבע", אולם לא נתן לה אישור לפעול בניגוד לחוק. הנתבע לא הציג את הסכמת התובע לקבל דברי פרסומת ולא את חוזה ההתקשרות עם הנתבעת 1, אשר יש בו להבטיח פעילות לפי דרישות החוק. הנתבע אחראי לדבר הפרסומת שנשלח בשמו וישלם לתובע 250 ש"ח. הנתבעת 5: אף בעניינה מדובר בדבר פרסומת אחד שנשלח לתובע ואין מחלוקת כי מדובר בפרסום. הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה לפי החוק והוכיחה כי דבר הפרסומת שנשלח בשמה נשלח שלא ביודעין. הנתבעת פיקחה על אופן הפרסום לפרטי פרטים, לרבות התוכן והצורה, בהם ביקשה לפרסם את המכללה ללימוד מקצועות העיצוב שהיא מפעילה. הנתבעת הציגה תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת שיש בה ללמד על מעקב ומעורבות בפרסום ואחר השירותים שהעניק לה צד ג' ואלו לא כללו בשום אופן פנייה באמצעות דוא"ל ללא מעקב ופיקוח. הנתבעת אינה נושאת באחריות בגין דבר הפרסום שנשלח אל התובע והיא הוכיחה כי פעילותה נעשתה לשם פרסום כחוק ולא באמצעות דיוור ישיר אל התובע ללא הסכמתו. התביעה נגד הנתבעת 5 נדחתה. התובע ישלם לנתבעת 5 הוצאות בסך 1,000 ש"ח.