(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטים טל, בוסתן ובן שלמה): המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת חומר תועבה, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין [ת"פ 688-01-12]. המערער החזיק במחשב בביתו ובדיסק חיצוני, עשרות קבצי סרטים ומאות תמונות בעלי תוכן פדופילי, אותם הוריד מהאינטרנט. המערער נידון לחודש מאסר (לריצוי בעבודות שירות), לשישה חודשי מאסר על תנאי ולצו מבחן למשך שנה. הערעור מכוון כלפי סירובו של ביהמ"ש להימנע מהרשעת הנאשם. נפסק - ביהמ"ש קמא הביא בצדק את הכלל לפיו מי שנקבע כי ביצע עבירה יורשע בביצועה, אלא אם קיימות נסיבות חריגות הקשורות לטיב העבירה ולפגיעה הצפויה בפרנסתו או בשיקומו של הנאשם, המצדיקות את אי-ההרשעה. אין להקל ראש בהתנהגות המערער, שהחזיק בחומר תועבה, גם אם החומר הוחזק במחשב הנייח בביתו ולא נעשה בו כל שימוש חיצוני. עם זאת, יש בנימוק לביצוע העבירה על-ידי המערער ובהליך הטיפולי שעבר על-מנת להתגבר על אותו נימוק, כדי להקל במידת מה ברכיב זה של הנסיבות החריגות המצדיקות ביטול הרשעה. לכך יש לצרף את הראייה, לפיו הרשעתו של המערער תגרום לפיטוריו לאלתר מעבודתו מזה 30 שנה. יש בצירוף נימוקים אלה כדי לקיים את הדרישה של נסיבות חריגות על-מנת להצדיק את ביטול הרשעת המערער. הערעור התקבל, הרשעת המערער בוטלה ונקבע כי הוא עבר עבירה של החזקת חומר תועבה. עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות בוטל. המערער ירצה 300 שעות של"צ. עונש המאסר המותנה בוטל. המערער יחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח שלא לעבור בתוך שנתיים את העבירה בה הורשע. צו המבחן שהוטל על המערער יעמוד בתוקפו.