(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם אדי לכנר): תביעה לפיצוי התובעת בשל 5 הודעות פרסומת שנשלחו אליה לדוא"ל, בניגוד להוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק - הפרסומת היא עבור הנתבעת 1 ולפיכך היא "מפרסם" לפי החוק ועל-כן חייבת בפיצוי. התובעת שלחה את קורות חייה לאתר הנתבעת 2, שאינה רשאית לשלוח דברי פרסומת אלא למי שמסכים לכך. חתימת התובעת כי היא מסכימה לתקנון אינה מהווה הסכמה לקבלת כל סוגי הפרסומת והיה על הנתבעת 2 להבהיר באופן חד משמעי ובולט כי החתימה על התקנון מאפשרת משלוח של פרסומת מכל סוג שהוא. ביהמ"ש לא שוכנע כי ניתנה הסכמה מפורשת במקרה זה ולכן משלוח ההודעות מנוגד לחוק. ביחס לגובה הפיצוי, ביהמ"ש לקח בחשבון כי מדובר בתובעת סדרתית, אשר גם נמנעה מלהסיר עצמה מרשימת התפוצה, על-אף שיכלה לעשות כן בקלות ולהקטין את נזקיה. הנתבעים יפצו את התובעת ב- 1,000 ש"ח (200 לכל הודעה) וכן הוצאות בסך 200 ש"ח.