(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשמת ענת דבי): תביעה על סך 4,000 ש"ח, שעניינה ביטול עסקה שנעשתה בין הצדדים לרכישת תוכנת הניהול "עסקית". העסקה נעשתה באמצעות הטלפון והתוכנה הותקנה על-ידי הנתבע ישירות למחשב התובעת, באמצעות האינטרנט. התובעת שילמה עבור התוכנה 1,502 ש"ח. לאחר מספר ימים התברר לתובעת כי התוכנה אינה מתאימה לצרכיה והיא ביקשה לבטל את העסקה. הנתבע סרב, אך הציע לזכות את התובעת ב-50% משווי העסקה. התובעת סירבה להצעה. נפסק - מעדויות הצדדים עלה כי הנתבע לא היה זה שפנה לתובעת,  אלא ההיפך, לכן אין מדובר בעסקה של שיווק מרחוק וסעיף 14ג' לחוק הגנת הצרכן אינו רלבנטי. על העניין הנדון חלות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010. סעיף 6 לתקנות אלו מפרט מקרים בהם לא יחולו התקנות. במקרה דנן חל החריג שעניינו "טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית". אין מחלוקת כי אריזה של ממש לא הייתה, שכן התוכנה הותקנה באמצעות הרשת. אלא שיש לראות בעצם התקנתה של התוכנה במחשב התובעת כפתיחת אריזתה של התוכנה ותחילת שימוש בה. תוכנה הינה במהותה דבר הניתן לשיעתוק או לשכפול ממחשב למחשב, במיוחד שניתן לתובעת קוד אישי לצורך הפעלתה. אין באפשרות התובעת לבטל העסקה ולכן דין התביעה להידחות. היה באפשרות התובעת לצפות בתוכנת הדגמה המצויה באתר הנתבע ולבחון את ביצועי התוכנה והתאמתה לעסקה. התובעת לא עשתה כן ובנסיבות אלו ניתן לומר כי עליה להלין על עצמה.