(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת רנה הירש): הצדדים התקשרו בהסכם לפתיחת עסק, שעיקרו הקמת אתר לחנות מקוונת. התובעים טענו כי הנתבעת חזרה בה מהתחייבותה, בהעדר יכולת מקצועית וכלכלית לעמוד בחלקה בהסכם וכי נגרמו להם הפסדים בשל בניית האתר. הנתבעת טענה כי התובעים לא עמדו בהתחייבותם וכי לא ביצעו את חלקם להקים אתר ראוי לשימוש. נפסק - יש לקבל את התביעה באופן חלקי. הצדדים הסכימו כי התובעים יהיו האחראים להקמת האתר, כנגד אחוז מהכנסותיו. לאחר פעולות שונות של הצדדים, העסק לא נפתח והאתר לא עלה לאינטרנט. החוזה בין הצדדים לא פירט מי האחראי לחלק מהמטלות הנדרשות לשם השלמת האתר (למשל מטלות בתחום הכספי, השיווקי והתכנוני). ההסכם אינו קובע מה הדין כאשר התכנית להקמת האתר אינה יוצאת אל הפועל מכורח נסיבות או אילוצים שונים ולא מתוך בחירה חופשית של צד זה או אחר. כשהחוזה "שותק", על ביהמ"ש לקבוע את ההסדר הראוי ובמקרה זה יש להעריך את שווי עבודת התובעים (בהתעלם מהוצאותיהם בפועל). התובעים ביצעו חלק מהחיובים המוטלים עליהם לפי החוזה, בכך שהביאו לפיתוח הפלטפורמה של האתר באמצעות חברה נוספת, לה שילמו עבור העבודה. עצם העובדה שהתובעים הוציאו כסף לשם פיתוח האתר הינה על אחריותם בלבד ואין להטיל הוצאות אלה על הנתבעת. הראיות מצביעות על כך שהנתבעת סברה שהאחריות לביצוע המטלות הכספיות שלא פורטו בחוזה היא לפתחה. משלא ביצעה את הנדרש וכתוצאה מכך עלה פיתוח והשלמת האתר על שרטון, צריכה הנתבעת, ולו חלקית, לשאת בנזקים שנגרמו בשל כך. הנתבעת היא האחראית באופן ממשי להפסקת הפרויקט. יש להעריך על דרך האומדן את הסכום שמגיע לתובעים עבור העבודה שהשקיעו, בהפחתת שווי השקעתה של הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 4,500 ש"ח עבור השקעתם בפרויקט (סכום הכולל גם את הוצאות המשפט והוצאות ההתקשרות בהסכם עם הנתבעת).