(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת ד"ר דרורה פלפל): תביעה לפיצוי בסך 3 מיליון ש"ח, בעילת לשון הרע. התובעים הם הורי ויורשי חייל צה"ל המנוח בנימין אברהם ז"ל, שנחטף ונשבה על-ידי חיזבאללה יחד עם שני חיילים נוספים. הנתבע הינו העורך והכותב של אתר האינטרנט "עניין מרכזי", המצוי בבעלות הנתבעת. התובעים טענו כי בשנת 2000 האתר פרסם כתבה, ממנה עלה חשד כי החיילים החטופים עסקו בסחר בסמים וכי הימצאותם במקום החטיפה נבעה ממחדל או מעשה בלתי חוקי שלהם. לטענתם, הפרסום מהווה לשון הרע כלפיהם. התובעים לא שמרו העתק מהפרסום, אולם בתוכנית הרדיו "דוקומדיה" היתה הפנייה לפרסום. הנתבעים טענו, בין היתר, כי כתבה בעניין זה מעולם לא פורסמה באתר ולכן אף אין לתובעים עותק מהפרסום הנטען. נפסק - המסמך לו מיוחסת הוצאת שם רע אינו קיים במקרה הנוכחי, אלא מצבור של ראיות נסיבתיות. אין חולק שהתובעים לא ראו את הפרסום נשוא תביעתם בזמן אמת באתר ואף אין בידיהם עותק ממנו. חרף זאת, תמליל הראיון עם הנתבע, שנערך בתוכנית הרדיו "דוקומדיה", מהווה ראיה נסיבתית להוכחת הפרסום. במהלך הראיון, קרא מנחה התוכנית, באוזני הנתבע, את הידיעה שפורסמה. הנתבע נשאל שורת שאלות, עליהן השיב מבלי שהכחיש את תוכן הציטוט ו/או את העובדה שמדובר בפרסום שנעשה על-ידו. חיזוק משמעותי לעצם ביצוע הפרסום ניתן למצוא בכתבה שפורסמה באתר בשנת 2001, שפרסומה לא הוכחש על-ידי הנתבע, המהווה הודאה מאוחרת שלו בביצוע הפרסום נשוא התביעה.

עדות הנתבע, לפיה לא פרסם דבר בנושא החשדות לכאורה למעורבות החטופים בסחר בסמים - אינה עדות אמת ו"היעלמותה" הלא מוסברת של הכתבה שהייתה באתר "עניין מרכזי" ושהורדה לתדפיסים בזמן אמת, תומכת בכך. התובעים הוכיחו שהייתה כתבה באתר ושהנתבע, בעל המניות והשליטה בנתבעת, עשה זאת בעצמו. הפרסום שבוצע ברבים, לפיו נבדק חשד שהחיילים החטופים עסקו בהברחת סמים, עלול היה לגרום להשפלתו של החייל המנוח בעיני הבריות, לבזותו בשל המעשים המיוחסים לו ולגרום לפגיעה בשמו הטוב ובכבודו. הפרסום השלילי פוגע לא רק במנוח, אלא גם בבני משפחתו. הנתבע בחר שלא להתגונן בטענת "אמת דיברתי", מאחר ולטענתו לא הייתה כל כתבה. בהעדר הוכחה קונקרטית לגבי נזקים, יש לפנות להערכה כללית של ביהמ"ש בנושא של צער ועוגמת נפש בגין האירוע. על הנתבעים לפצות את התובעים בסכום כולל של 250,000 ש"ח וכן לשאת בשכ"ט עו"ד בסכום של 35,000 ש"ח.