(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת רננה גלפז מוקדי): תביעת לשון הרע. התובע הוא מבעלי חברה העוסקת בלימוד גלישה וספורט ימי. הנתבע הוא עובד לשעבר בחברה. בבסיס התביעה 12 פרסומים, שפרסם הנתבע באתרי אינטרנט שונים ושהתובע טוען כי הם משפילים ומבזים אותו וכי מטרתם פגיעה בשמו הטוב. התובע טען כי החל ממועד פיטורי הנתבע, החל האחרון להכפיש את שמו מול גורמים רבים. הנתבע טען כי הוא מוביל מאבק ציבורי, כפעיל איכות הסביבה, לשם שימור חוף בת גלים בחיפה. נפסק - הנתבע לא הכחיש את הפרסומים, אך הוא מבקש לחסות תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. מעשה הפרסום בא לידי ביטוי בפרסום 12 הודעות באתרים שונים באינטרנט. אין נפקא מינה באם הפרסום נעשה בעיתונות הכתובה בעולם הלא וירטואלי - הממשי, או ברשת האינטרנט בעולם הוירטואלי. עיון בפרסומים מלמד כי כולם עונים על הגדרת המונח "פרסום" בחוק. מדובר בפרסום בכתב שהיה אמור להגיע לאדם זולת התובע עצמו, שכן הפרסומים הם כולם מתוך אתרי אינטרנט, אשר מנוהל בהם פורום בו יכול פלוני לפרסם את הגיגי ליבו. הפרסומים א', ג', ה', ו', ט' ו-י' אינם עונים על הגדרת המונח "לשון הרע". חלקם אינם מתייחסים בצורה מפורשת או משתמעת לתובע עצמו, אחד מהם לא נעשה על-ידי הנתבע ועוד. בשישה מהפרסומים יש משום "לשון הרע" ואין לנתבע הגנה כלשהי ביחס אליהם. התובע לא הוכיח כי בפועל נגרם לו נזק כלשהו כתוצאה מן הדברים שנכתבו באותם פורומים באינטרנט. מחד, נשקלה העובדה כי הפרסומים היו באינטרנט, בפורומים הפתוחים לעיני כל. מנגד, נשקלה העובדה כי שמו של התובע נמחק על-ידי מנהלי הפורומים ורק קבוצה מסוימת של חברי אותם פורומים ידעו לשייך בין זהותו של התובע לבין הדברים שנכתבו עליו. הנתבע יפצה את התובע ב- 25,000 ש"ח (והוצאות בסך 5,000 ש"ח).