(גזר-דין, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): הנאשם הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות וניסיון לפגיעה כאמור, חדירה לחומר מחשב שלא כדין, שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, מידע כוזב או פלט כוזב, איומים וזיוף בכוונה לקבל דבר. עניין האישומים בפעולות שביצע הנאשם באמצעות תוכנת "סוס טרויאני", המוחדרת למחשב הקרבן במסווה של תוכנה תמימה ומאפשרת לבצע פעולות שונות באותו מחשב ללא ידיעת או הסכמת המשתמש. הנאשם, באמצעות התוכנה, גרם לשיגור חומרים ממחשבים נגועים, לכתובת דוא"ל השייכת לו. העבירות בוצעו כלפי 19 קורבנות. בנוסף, חדר הנאשם לכתובת דוא"ל של צד שלישי ופרץ באמצעותה לחשבונו בפייסבוק. הנאשם פרסם בפייסבוק הודעה פומבית, לפיה אם הצד השלישי מעוניין לקבל בחזרה את הגישה לחשבונו, עליו לשלם לנאשם 500 ש"ח. הנאשם אף זייף רישיונות נהיגה במטרה להירשם לאתרי הימורים בזהות בדויה, בכדי להונות את האתר. נפסק -

העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות ביותר. הנאשם ניצל את כישוריו בתחומי המחשב לצורך ביצוע עבירות, שכללו חדירה לתחומי פרט מובהקים, היחשפות למידע אישי ופגיעה בפרטיות הקורבנות (20 במספר). הקלות בביצוע עבירות מחשב על-ידי מי שניחנו בכישורים בתחום זה מן העבר האחד, והקושי לחשוף את העבירות והעבריין מן הצד השני, מחייבים אמירה ברורה מצד ביהמ"ש בבואו לגזור את הדין בעבירות מסוג זה. בנוסף לפעילות העבריינית בתחום המחשב, ביצע הנאשם עבירות איומים וזיוף בכוונה לקבל דבר. אולם, בתיק זה חל כשל ראייתי חריג ויוצא דופן, אשר חייב התנהלות שונה מצד המעורבים. לאור אופי הכשל הראייתי, עמדת הצדדים בהסכמה אליה הגיעו במסגרת הסדר הטיעון, היא ראויה. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 17,500 ש"ח.