(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופטים טל, בוסתן ואמיר): מתי וכיצד נשלמת עבירת הזיוף ביחס לתעודה רשמית? ביהמ"ש השלום בראשל"צ הרשיע את המערער, בין היתר, בעבירות רבות של זיוף בנסיבות מחמירות, אחסנת מידע כוזב וכן עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות [פ 3807/09]. במהלך חיפוש בבית המערער, נמצא מחשב ובו קבצים רבים, תוכנת "פוטושופ", חותמים ואמצעי עזר לזיוף, ששימשו לכאורה לזיוף מסמכים רשמיים של המדינה. ביהמ"ש קמא קבע כי קבצי מחשב שעליהם תבניות של מסמכים רשמיים, נחשבים כ"מסמך" לצורך הרשעת הנאשם בזיופם. על המערער נגזרו 46 חודשי מאסר בפועל. הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער בעבירות הזיוף וכנגד חומרת העונש. נפסק -

• הדין עם המערער ונכון היה להרשיעו בעבירת ניסיון לזיוף ולא בעבירה המושלמת של זיוף. הגישה השלטת היום, היא שיש לפרש את הדין הפלילי בפרשנות תכליתית, תוך הקפדה על עיקרון החוקיות והעדפת הפירוש המקל מבין הפירושים. לכן, אין ללכת שבי אחרי סיסמאות כלליות של פרשנות מודרנית ועכשווית, המתאימה את הדין הישן לפעמי הקידמה, אלא יש לבחון את הוראת הדין הרלבנטי באופן מדוייק וענייני, הן לפי לשונו והן לפי תכליתו.
• האיסור הפלילי על זיוף נועד למנוע את הזייפן מלהטעות באופן אפקטיבי את הזולת, בין סתם כך ובין במטרה להשיג ולקבל בשל כך דבר מה. אין זו עבירה תוצאתית וניתן לעבור עבירה מושלמת אף מבלי שאף אחד הוטעה בפועל.
• כדי לזייף את התעודות הרשמיות, היה על המערער לזייפן באופן ממשי ולא וירטואלי גרידא ולהפיקן מהמחשב בפורמט המוכר, הפורמאלי והרשמי שלהן. המערער עשה כמעט הכל לצורך השלמת הזיוף. הוא הכין הכל במחשב ואף החזיק בציוד "גימור" הדרוש לתעודות הרשמיות. נדרשה רק פעולה טכנית פשוטה להשלמת התהליך. אלא שהמערער לא עשה את "הצעד האחרון" - לכן אין להרשיעו בעבירה המושלמת של זיוף, אלא רק בעבירת הניסיון לבצעה. עונש המאסר של המערער הופחת ל-36 חודשים.