(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט יובל גזית): תביעה לפי הוראת ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים). לטענת התובעת, שלח אליה הנתבע 9 הודעות דוא"ל מטעם גוף בשם "אור לקשיש", למרות דרישתה כי כתובתה תוסר מרשימת התפוצה. הנתבע טען כי כתובת התובעת לא הופיעה ברשימת הדיוור וכי האחרונה מיאנה לשתף עמו פעולה לצורך הפסקת משלוח הפרסומים. נפסק - הפיצוי העונשי נועד להרתיע את המפרסמים ולעודד את הנפגעים לפנות לביהמ"ש לצורך האכיפה הרצויה. המטרה הבסיסית הינה אכיפה ולא התעשרות של הנפגעים. ביהמ"ש התרשם כי התובעת עומדת יותר על הפיצוי הכספי ופחות על הפסקת משלוח הפרסומים. אין חולק כי נשלחו תשעה פרסומים לתובעת. התובעת אינה חולקת על כך שבשל שינויים במערכת המחשוב במשרדה, הפרסומים לא נשלחו לכתובתה, אלא לכתובת אחרת ועדיין הגיעו אליה. לנוכח התנהלות הצדדים, כאשר מחד גיסא הנתבע שולח את הפרסומים ולא דואג להסרת כתובת התובעת ומאידך גיסא אי-ביצוע פעולות בסיסיות מטעם התובעת על-מנת להפסיק את הפרסומים, הרי שיש לחייב את הנתבע בגין משלוח שני הפרסומים האחרונים בלבד. הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 500 ש"ח עבור כל פרסום ובסך הכל 1,000 ש"ח.