(פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, השופטת סיגל רסלר-זכאי): התביעה נגד הנתבעת 1 מונה מספר עילות, לרבות טענת התובעים כי הנתבעת שולחת אליהם מודעות פרסום. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי "כתובת האינטרנט" של התובעים נמסרה לה על-ידי התובעים עצמם. התובעים הודו כי לא ביקשו לבטל את משלוח הדיוור באמצעות הלחצן בגוף הודעות הדוא"ל, אך טענו כי פנו לנתבעת מספר פעמים טלפונית לשם ביטול הדיוור. הנתבעת 1 לא התייצבה לדיון. נפסק - אין לקבל את טענת הנתבעת כי בשעה שהודיע התובע טלפונית, הרי שלא ניתן לבצע את החסימה וכי ניתן לבצעה רק בשעה שהמשתמשים פועלים בהתאם להוראות הקבועות בדיוור. האמצעי בו נוקטת הנתבעת למניעת הדיוור נוגד את החוק ועשוי להיות מתוחכם למשתמשים מסוימים. לאחר שנתקבלה גרסת התובע ובהעדר גרסה סותרת (שעה שהנתבעת לא התייצבה לדיון), תפצה הנתבעת 1 את התובעים בסך של 1,000 ש"ח.