(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת מעין צור): התובע קיבל בהשאלה מהנתבעת מכשיר טלפון סלולארי לשימושו בחו"ל. במהלך השהות בחו"ל, קיבל התובע מהנתבעת מסרונים רבים, בכל שעות היממה והמשיך לקבלם חרף פנייתו לנתבעת לחדול מכך. הנתבעת טענה כי המסרונים אינם מהווים "דבר פרסומת", כמשמעות המונח בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), שכן מדובר במסרונים שנשלחו מתוך דאגה לאינטרסים של התובע. נפסק - אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע מסרונים רבים והיא הוסיפה במשלוח גם לאחר שפנה אליה וביקש כי תחדל מלעשות כן. יש לדחות את טענת הנתבעת כי בקשת החסימה התייחסה להודעות שיווקיות בלבד. היה על הנתבעת להעמיד את התובע על ההבחנה בין הודעה שיווקית להודעה שאינה כזו, בזמן אמת ולא בדיעבד. היה זה מחובתה של הנתבעת, במסגרת יחסיה החוזיים עם התובע, לחדול מלשלוח לו מסרונים כאשר פנה אליה בדרישה לעשות כן. הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,500 ש"ח וכן הוצאות משפט של 200 ש"ח.