(פסק-דין, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, השופט שמעון פיינברג): תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם לתובע בעקבות אובדן מידע מ'דיסק חיצוני' שרכש מהנתבעת, לאחר שהועבר לתיקון ולא הוחזר. התובע ביקש במפורש מהנתבעת לא לבצע כל פעולה העלולה לגרום לאבדן מידע. נפסק - בין הצדדים נכרת חוזה ביחס לאופן מסירת הדיסק לתיקון. התובע הציע לנתבעת למסור את הדיסק לתיקון, בתנאי שתהיה אחראית לא לבצע כל פעולה העשויה להוביל לאבדן מידע. הנתבעת הפרה הסכם זה. לחילופין, חבה הנתבעת כלפי התובע בנזיקין. הנתבעת חבה חובת זהירות לתובע בגין הדיסק שקיבלה לתיקון, כאשר הייתה מודעת לחשיבות החזרת הדיסק לתובע לצורך שחזור מידע. הנתבעת התרשלה בכך שלא קיימה את חובתה להחזיר לתובע את הדיסק. אין ראיות באשר למידע שנשמר בדיסק. באי-החזרת הדיסק, השמידה הנתבעת את ראיות התובע באשר להיקף נזקיו. יש בכך משום גרימת "נזק ראייתי", ההופך את נטל הראיה. יש לייחס אשם תורם לתובע, משום שלא גיבה את החומר שנשמר בדיסק, למרות שטען כי נשמר בו מידע בעל ערך רב. משלא גיבה את המידע, יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 50% מגובה הנזק. הנתבעת תפצה את התובע סך של 9,000 ש"ח בגין אבדן המידע והדיסק וכן סך של 399 ש"ח בגין עלות הדיסק.