(גזר-דין, שלום חיפה, השופטת רחל חוזה): הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה לפי ס' 214 (ב)(3) לחוק העונשין, לאחר שהחזיק בביתו קבצי מחשב רבים ובהם סרטים ותמונות תועבה, המכילים דמויות של קטינים בעירום ושל קטינים המקיימים יחסי מין. נפסק - מעשיו של הנאשם חמורים ביותר. גם אם מדובר בהחזקה בלבד של חומר התועבה, הרי שזה מתאפיין בכמות אדירה של חומר מצולם. החזקה כזו, כשלעצמה, יש בה כדי לפתוח פתח לניצולם של קטינים למטרות מיניות, לעידוד ולמתן לגיטימציה להפצת חומר תועבה שכזה, תוך פגיעה איומה בקטינים. גם אם יש לכבד ערכים מוגנים ולנהוג בזהירות ביחס להטלת מגבלות על מעשיו של אדם ברשות הפרט, הרי שהערך העליון של הגנה על קטינים ומניעת הפגיעה בהם וניצולם לשם הפקת חומר תועבה, הוא שמתקיים וגובר והוא המצדיק הטלת האיסור על החזקת חומר התועבה. ההחזקה יוצרת את הביקוש לחומר התועבה והביקוש הוא שמביא לייצורו של אותו חומר הפוגע בקטינים. בעבירות מסוג זה על הענישה לשאת אופי מרתיע, כללי ואינדיבידואלי, כאשר ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו באורח נחרץ את טובת הקטינים וההגנה עליהם ויעדיפן על פני נסיבות אישיות של נאשם. על הנאשם נגזרו 14 חודשי מאסר, מתוכם 5 לריצוי בפועל (בעבודות שירות ציבוריות - אם יימצא הנאשם מתאים) והיתרה על תנאי וכן קנס כספי בסך 2,000 ש"ח.