בש"א 567/08 א 4854/07 בלומנפלד חיים ואח' נ' Google Inc ואח'

(החלטה, שלום ראשון-לציון, השופט אורן שוורץ): ראשית המחלוקת בבקשה קודמת למתן צו לחשיפת כתובת IP של כותב יומן רשת (בלוג) הקרוי "מה מתרחש בשערי תקווה" [בש"א 4470/07 חיים בלומנפלד ואח' נ' Google Inc]. המבקשים, חברי ועד היישוב, טענו כי פרסומי הבלוגר האנונימי מהווים לשון הרע אודותם. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו: א. כתובת ה-IP מצויה בידי המשיבה; ב. הצדדים ימסרו לבלוגר, באמצעות הבלוג, הודעה משותפת בדבר הדיון המזמינה אותו לחשוף את זהותו; ג. עם פרסום ההודעה תימסר כתובת ה-IP לביהמ"ש ובכך יבוא לסיומו חלקה של המשיבה בהליך. למרות ההודעה שניתנה לו, לא התייצב הבלוגר לדיון, על-כן ניתן צו למסירת כתובת ה-IP. אלא שנתברר שהבלוגר לא החזיק כתובת IP קבועה ושהכתובת שנמסרה הביאה לאיתורו של המשיב 2, שטען כי אינו מעורב כלל בבלוג נשוא הבקשה. לפיכך, עתרו המבקשים להורות למשיבה למסור את כל כתובות ה-IP של הבלוגר.

נפסק - אין לקבל את טענת המבקשים כאילו Google הטעתה את הצדדים לדיון, בכך שלא הודיעה כי הבלוגר עושה שימוש בכתובת IP דינאמית. גוגל תמכה את תשובתה בתצהיר, ממנו עולה כי לא ידעה, בעת חתימת ההסדר הדיוני או לאחריו שמדובר בכתובת IP דינאמית. לפיכך, יש לדחות הבקשה לנקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש כנגד גוגל. כאשר נבחנת תכלית ההסדר שנערך בין המבקשים לגוגל, שקיבל תוקף של החלטה, סבור ביהמ"ש שאין די במסירת כתובת IP בודדת, כפי שנמסרה בזמנו על-ידי גוגל. תכלית ההסכם היא חשיפת זהותו של הבלוגר ומכאן שהיא מחייבת, במקרה של שימוש בכתובת IP דינאמית, למסור את כל הכתובות הרלוונטיות לרשימת המועדים של הפרסומים. לשיקול זה מתווסף שיקול מהותי ביותר, הוא טענתו של פלוני כי אינו מעורב בבלוג וכי נקלע לפרשה בעל כורחו. אי-מתן הצו יותיר את פלוני בסיטואציה בה תימנע ממנו הוכחת טענתו שלא הוא הבלוגר המבוקש. Google Inc תמסור לביהמ"ש, במעטפה אטומה, את רשימת כתובות ה-IP על פי המועדים המבוקשים.