(החלטה, שלום תל-אביב, השופט יונה אטדגי): בקשה לסילוק על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית. המשיב וגולש אלמוני נטלו חלק בדיון בפורום אינטרנטי, המתנהל באתר המבקשת. לטענת המשיב, פרסם הגולש האלמוני לשון הרע אודותיו ועל-כן הגיש תובענה, בה ביקש להורות למבקשת למסור לו את פרטי הגולש האלמוני. למי מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעה לחשיפת פרטי גולש וכיצד צריכה להיות מוגשת תביעה כזו? נפסק -
- תביעה לחשיפת פרטי גולש, כשהיא עומדת בפני עצמה, איננה מצויה בסמכות בימ"ש השלום.
- לבימ"ש השלום קנויה סמכות לדון בתביעות לחשיפת זהות של גולש אינטרנט, כל עוד תביעה זו נועדה לקדם תביעה אחרת על-פי חוק איסור לשון הרע, או עוולה אזרחית דומה וכל עוד ברור, שתביעה נוספת כזו שתוגש תהיה בסמכותו הכספית של בימ"ש השלום.
- כמו הסעד ההצהרתי, גם הסעד בתביעה לחשיפת פרטי גולש אינו סעד שגרתי והתביעה לסעד זה אינה נזקקת לעילת תביעה במובנה המקובל. גם ריכוז כל ההליכים הנובעים מאותה עילה ומאותה מערכת עובדות, בבימ"ש אחד, הוא טעם ראוי וחשוב.
- בניגוד לאמור בבר"ע 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט, אין להתלות את סמכותו העניינית של בימ"ש השלום בהגשת תובענה "עיקרית" כנגד הגולש, שאת פרטיו מבקשים לחשוף. הגשת תובענה כזו נגד הגולש, בשלב זה, הינה מלאכותית למדי. קיימים טעמים שלפיהם תצדק הימנעות מהגשת תביעה, גם לאחר חשיפת זהות הגולש. אם טעמים שבמהות, כגון שהמבקש יעדיף למשוך ידיו מהליכים שעשויים לגרום לו לנזק כבד יותר ואם טעמים שבמיהותו של הגולש: קטין, פסול דין, קרוב משפחה, ידיד קרוב, עמית לעבודה וכדומה.
- עדיין, אין לשלול מעיקרא את הסברה, לפיה תביעה לחשיפת פרטי גולש נועדה לקדם תביעה עיקרית. די שפרטי הגולש רלבנטיים לשיקוליו של המבקש, בהחלטתו אם להגיש תביעה כספית, כדי לראות בתביעה לחשיפת הפרטים תביעה "מקדמית" להגשת התביעה ה"עיקרית" המצויה בסמכותו העניינית של בימ"ש השלום, ובכך להקנות סמכות לאותו בימ"ש לדון גם בתביעה ה"מקדמית".
- צריך להיות ברור, כבר בתביעה ה"מקדמית", שהיא נועדה לקדם תביעה שיכולה להידון בבימ"ש השלום ושתביעה כזו, אם תוגש, יוגבל שוויה הכספי לגבול סמכותו העניינית של בימ"ש זה. הדרישה הראשונה בד"כ ברורה מכתב התביעה, אך ניתן לדרוש שהתובע יצהיר זאת. לגבי הדרישה השנייה – על המבקש את חשיפת הפרטים להצהיר מפורשות כי התובענה הכספית שתוגש כנגד הגולש תוגבל לגבול סמכותו העניינית של בימ"ש השלום. אם תתמלאנה שתי הדרישות, תוקנה סמכות לבימ"ש השלום לדון בתביעה לחשיפת הפרטים ואין הכרח, כבר בהגשת תביעה זו, להגיש במקביל תביעה כספית נגד הגולש האנונימי.
- כדי שתביעה לחשיפת פרטי גולש תשיג את מטרתה, יש להגישה הן כנגד מפעיל האתר, במסגרתו פורסמו הדברים הפוגעניים לכאורה, והן כנגד ספק האינטרנט של הגולש הפוגע. בלעדיי אחד מאלה, אין אפשרות טכנית ומעשית לספק לתובע את הפרטים לזיהוי הגולש.
- לא יתכן לקיים דיון בתביעה לחשיפת פרטי הגולש, בלא שהגולש ייטול בו חלק וישמיע את עמדתו. הגולש הוא המעוניין העיקרי בתוצאות תביעה שכזו, המשליכות במישרין על זכויותיו. על-מנת לפשט את ההליך, מציע ביהמ"ש כי:
- בשלב הגשת התביעה לחשיפת פרטי הגולש, אין צורך להגיש תביעה כספית עיקרית כנגד הגולש האנונימי;
- התביעה לחשיפת הפרטים תוגש כנגד מפעיל האתר, ספק האינטרנט (שפרטיו יסופקו על-ידי המפעיל) והגולש האלמוני;
- ב"כ ספק האינטרנט ישמש בשלב זה כשליח למסירת כתבי בית הדין לגולש, שזהותו תיחשף לביהמ"ש בלבד ותישמר בסוד מיתר הצדדים;
- עם מסירת כתבי בית הדין לגולש, הוא יידרש למסור כתובת להמצאה (מבלי לחשוף את זהותו);
- הדיון ייערך על סמך הכתבים שיוחלפו ובסיומו יחליט ביהמ"ש אם לחשוף את זהות הגולש;
- אם ייעתר ביהמ"ש לבקשה, תיחשף הזהות לתובע ובכך יושלם הדין באותה תביעה והתובע יהיה רשאי להגיש תביעה כספית נגד הגולש. אם ידחה ביהמ"ש את הבקשה – תישאר זהות הגולש חסויה.
- כדי להקנות סמכות לביהמ"ש, יידרש התובע להצהיר כמפורט לעיל בדבר סוגה וסכומה הצפוי של התביעה העיקרית.
