(החלטה, שלום חיפה, השופטת בטינה טאובר): בקשה למתן צו לחשיפת זהותם של גולשי אינטרנט אנונימיים, שהשמיצו את המבקש באתר אינטרנט העוסק ברפואה אלטרנטיבית.  נפסק – לבית המשפט מוקנית הסמכות העניינית לדון בבקשה, הואיל והיא מקדימה תביעת לשון הרע, המצויה בגבולות הסמכות של בית המשפט. מחד, הוכרה החשיבות של האנונימיות ברשת האינטרנט, המקדמת את חופש הביטוי ומאידך, ניצבת זכותו של הפרט לשם טוב ומניעת נזקים על-ידי שימוש לרעה באותה אנונימיות. בישראל טרם הוסדרה חקיקה המחייבת ספק אינטרנט שהינו ישות אזרחית ולא ציבורית למסור פרטים אודות גולשים. ספק האינטרנט ככלל אינו אחראי על התכנים המתפרסמים בעשרות אלפי הפורומים ברחבי הרשת והוא כלל אינו מסוגל לנטרם. מקריאת הפרסומים הנטענים עולה כי המדובר בלשון הרע נטענת בעלת מימדים אזרחיים-מסחריים ויש להניח כי האמון שהציבור עשוי לתת בהם הינו נמוך ביותר. פרסומים אלו עשויים אמנם להקים עילה אזרחית, אך ספק אם יש בהם משום איום על שלום הציבור ו/או המבקש. האיזון הנאות אינו מצדיק בנסיבותיו של פרסום זה את חשיפת הגולשים. הבקשה נדחית. המבקש ישלם את הוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.