(פסק-דין, מחוזי ירושלים, השופטים חשין, שידלובסקי-אור וחבש): ערעור על חומרת גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (ת.פ. 3477/04, גזר דינו של השופט א. טננבוים מיום 16.3.2005). הערעור נדחה. על המערער נגזרו במסגרת עסקת טעון 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס (שחרג מעסקת הטעון) בסך 30,000 ₪. המערער הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של עריכת נגיף מחשב והעברתו (לפי סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק המחשבים) ופגיעה בפרטיות (לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות). נפסק – "בית המשפט קמא סבר כי הסדר הטיעון "קל להפליא" וכי בעבירות על חוק המחשבים חובה היא שהעונש יהיה מאסר ארוך. בסופו של דבר, ראה לנכון בית המשפט קמא לכבד את הסדר הטיעון חרף העובדה שדעתו לא הייתה נוחה ממנו, והחמיר, במידת מה, מעבר לעמדת המדינה ברכיב הקנס בלבד. ... אין אנו מקלים ראש בחומרת העבירה... אמנם יש מעשי עבירה על חוק המחשבים שתוצאותיהם חמורים הרבה יותר מאלה שבמקרה זה, אך אין לזלזל בחדירה לפרטיות הנעשית באמצעות נגיף מעין זה שהמערער היה שותף בהפצתו. לאור האמור לעיל, לא ראינו להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא". עם זאת לאור הסכמת המדינה, הופחת הקנס הכספי והועמד על סך של 20,000 ₪.