ע"פ 9121/05 יונה כהן ואח' נ' מדינת ישראל

(פסק-דין, מחוזי ירושלים, השופטים סגל, נועם וכרמל): ערעורים שהדיון בהם אוחד, על גזר-הדין שניתן על-ידי בית משפט השלום בירושלים [פ 1536/04 מדינת ישראל נ' יונה (שלמה) כהן ואח']. המערערים, שלושה מהם חוקרים פרטיים, הורשעו בעבירות שונות בענין שימושים שעשו במידע חסוי שהשיגו מתוך מאגרי מידע של רשויות ציבוריות ונידונו לעונשי מאסר בפועל. נפסק -
  • בעידן המודרני קיימים מאגרי מידע רבים בהם נצבר מידע רחב היקף על הפרט. החברה לא יכולה להתקיים ולפעול ללא מידע שירוכז במאגרים מורשים והפעילות השלטונית מחייבת כי הפרט ימסור למאגרי הרשויות מידע אישי, רכושי וכלכלי רב ומגוון.
  • כנגד חובה זו של הפרט, ניצבת חובת הרשויות לשמור על המידע, להשתמש בו אך במסגרת תכליתם של המאגרים ולעשות כל שביכולתם למניעת דליפת מידע לגורם בלתי מוסמך. תפקיד רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט הוא להחמיר בדינם של מי שמנצלים את המאגרים, שלא כדין, לשליפת מידע לתכליות זרות.
  • למותר להכביר מילים על חומרתן של העבירות הנוגעות לשימוש שלא כדין במאגרי מידע ולפגיעה בפרטיות הנגזרת מכך ולמשנה החומרה שיש לראות בשימוש במידע שהושג ממאגרי מידע של רשויות המדינה.
  • העונש הראוי וההולם בגין העבירות הנדונות הנו מאסר בפועל, כפי שסבר ביהמ"ש קמא. עונש זה מתחייב נוכח חומרת המעשים, קלות ביצועם, הקושי באיתור מבצעי העבירות והפיתוי הכלכלי העומד ביסוד פעילות זו. על ביהמ"ש, באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה, להיות אחד ממגיני השער של מאגר המידע, כאשר המאגר הוא אלקטרוני ומנעול השער הנו אך מקלדת המחשב.
עדכון: ביום 27.11.2005 דחה בית המשפט העליון (השופט ס' ג'ובראן) בקשת רשות ערעור של יונה (שלמה) כהן על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. נפסק - מעשיו של המבקש חמורים והידיעה מה מותר ומה אסור הייתה ברורה לו מכח תפקידו. בעידננו זה, כאשר כחלק משגרת החיים נאספות במאגרים רבים כמויות אדירות של מידע אודות הפרט, החברה ועוד, המקיפות את כל תחומי החיים, יש להיזהר שמידע זה לא יעבור אל הגורמים הלא נכונים [רע"פ 7270/05 יונה (שלמה) כהן נ' מדינת ישראל].