(הכרעת דין, מחוזי תל-אביב, השופטים סירוטה, טל ובנימיני): הנאשם הועמד לדין באשמת ביצוע שורה של עבירות מין ב-11 קטינים. הנאשם יצר קשר עם הקטינים ברשת האינטרנט (לרבות באמצעות תוכנות ICQ ו-MIRC), באתרי צ'אט שונים וניסה לשכנע אותם להיפגש עמו, על-מנת לקיים עמם יחסי מין. כאשר נתקל בסירוב מצד הקטינים, סחט אותם באיומים תוך ניצול מצוקתם האישית. לצורך הסחיטה, נעזר הנאשם בתוכנות בלתי-חוקיות שהיו בידו, על-מנת לגלות פרטים אישיים על זהותם של אותם קטינים, שסברו כי השיחות באינטרנט מתנהלות תחת מעטה של אנונימיות. נפסק - מעשיו של הנאשם בתיק זה צריכים לשמש תמרור אזהרה ברור לכל מי שסבור כי הוא שומר על אנונימיות בשיחות צ'אט שהוא מנהל באינטרנט עם אנשים זרים. הנאשם הורשע בשתי עבירות של מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, עבירה של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, 3 עבירות של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה ו-6 עבירות של סחיטה באיומים.

ביום 15.12.2003, גזר בית המשפט את דינו של הנאשם [תפ"ח 1196/02 מדינת ישראל נ' בלנק] והטיל עליו עונש של 14 שנות מאסר בפועל וכן שנתיים מאסר על תנאי. נפסק - העונש המושת על הנאשם חייב לשקף הן את הסלידה והתיעוב של החברה ממעשיו והן את גורם ההרתעה הנדרש במקרה מעין זה. שימוש שעושים פדופילים ברשת האינטרנט הוא תופעה נפוצה, למרבה הצער, גם אם הנאשם הוא פדופיל האינטרנט הראשון שנותן את הדין על מעשיו במדינת ישראל. נדרש, אפוא, עונש הרתעתי שיצמצם תופעה נקלית ומסוכנת זו עד למינימום האפשרי, על-מנת שידעו עברייני המין המשתמשים באינטרנט לבצוע זממם כי מעשיהם אינם וירטואליים. מעשיו של הנאשם צריכים לשמש תמרור אזהרה ברור לכל מי שסבור כי הוא שומר על אנונימיות בשיחות (צ'טים) שהוא מנהל באינטרנט עם אנשים זרים. מעשיו הנפשעים של הנאשם התאפשרו ללא כל התערבות או מניעה, וייתכן שהיה מקום לשקול התערבות מוגברת כאשר מדובר באתרים של בני נוער, על-מנת להגן עליהם מפני פדופילים המופיעים ברשת כ"זאב בעור של כבש".