חוק חתימה אלקטרונית, תשס"א-2001
נוסח מלא ומעודכן של החוק, כולל תיקון מספר 2. הקובץ - באדיבות המאגר המשפטי נבו.

נוסח מלא ומעודכן של החוק, כולל תיקון מספר 2. הקובץ - באדיבות המאגר המשפטי נבו.
בניגוד לסברה המקובלת, חתימה אלקטרונית מאובטחת ניתנת לפיצוח או לחשיפה בקלות יחסית. כך התריעו מומחי טכנולוגיה בפגישה של הפורום למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהתקיימה בשבוע שעבר ועסקה בתזכיר חוק חתימה אלקטרונית שמציע משרד המשפטים. ד"ר אמיר הרצברג ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה הזהיר, כי לנוכח החזקות בחוק המוצע, יקשה מאד על אדם להוכיח שהשליטה בחתימתו אבדה לו למרות שנקט אמצעים ...
הכנסת אישרה אתמול (26 במרץ 2001) בקריאה שניה ושלישית את חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001. החוק מסדיר את מעמדן הראייתי של חתימות אלקטרוניות, קובע את נפקותן של תעודות אלקטרוניות (תעודות המאשרות, כי פלוני הוא בעל אמצעי מסוים לאימות חתימה – המקבילה המקוונת לתעודת זיהוי) ומורה כיצד צריכים לפעול גורם מאשר (Certificate Authority), המנפיק תעודות אלקטרוניות.
בדרך מקרה, בסוף השבוע פרסמה חב' ...
טיוטת הצעת חוק חתימה אלקטרונית, שמשרד המשפטים חשף לתגובות הציבור ב- 5 במרץ, מסירה את מעמדן של רשויות רישוי (Certification Authorities). רשויות אלה כונו בעבר בעברית "נוטריון אלקטרוני" (דו"ח הוועדה על היערכות ישראל לקראת עידן המידע), אולם טיוטת הצעת החוק מתייחסת אליהם בשם "גורם מאשר" ותו לא.
גורם מאשר, קובעת טיוטת הצעת החוק, הוא גורם שעיסוקו הנפקת תעודות אלקטרוניות ללקוחות, ...
טיוטה ראשונה של הצעת החוק, המיועדת להסדיר את מעמדה של החתימה האלקטרונית בחקיקה הישראלית, נחשפה אתמול (6.3.2000) בכנס בנושא מסחר אלקטרוני וזכויות יוצרים באינטרנט, שארגנו בתל-אביב משרד המשפטים - רשם הפטנטים, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה והארגון הבינלאומי לקניין רוחני (WIPO). זוהי הצעת החוק הראשונה שמגבש משרד המשפטים אך ורק לצורך ההתמודדות עם העידן הדיגיטלי. המשנה ליועץ המשפטי ...
בימים אלה נמצאת בהליכי חקיקה בכנסת הצעת חוק חתימה אלקטרונית, התש"ס - 2000. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ב- 2 באוגוסט והועברה לגיבוש בוועדה משותפת לועדת המדע ולוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. ישיבה ראשונה של הוועדה המשותפת התכנסה ב- 17 בספטמבר. בראשותה עומד ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) וביוזמתו ניתן לעקוב אחר הליכי החקיקה - ואף להשתתף בדיון - באמצעות אתר ...
הצ"ח 710. [פורסם ברשומות, 2915].
במשפט הישראלי יש מעמד מיוחד לסוד: "יש הרואים בסוד המסחרי קניין... אחרים רואים בו "מעין קניין" ..או אינטרס נכסיים... עם זאת ,דומה שמקובל על הכל כי הסוד המסחרי "קיים" במשפט וכי המשפט מספק אמצעים להגנתו מפני ניצולו ללא הסכמת הזכאי לו" (בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' ביה"ד הארצי לעבודה). לא פלא איפוא שיותר ממאה הוראות בחקיקה הישראלית מחייבות שמירה ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן