ישראל: הממשלה פרסמה את תזכיר "חוק הפייסבוק"

אולי יעניין אותך גם

משרד המשפטים פרסם היום את תזכיר חוק הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ו- 2016, שזכה כבר לכינוי "חוק הפייסבוק". מטרתו המוכרזת של תזכיר החוק היא לייעל את ההתמודדות עם פרסום תכנים המהווים עבירה ושיש בהם סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה, באמצעות מניעת המשך פרסומם של התכנים או צמצום החשיפה אליהם.

שרת המשפטים והשר לביטחון פנים טענו במהלך גל הטרור האחרון כי נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין "טרור היחידים". לטענתם, ארגוני הטרור ואחרים עושים שימוש פסול בזירת האינטרנט, והחקיקה החדשה נועדה לספק תשובה לכך. דברי ההסבר של התזכיר מציינים כי הוא נועד לאפשר התמודדות יעילה ומהירה, אך שקולה ומידתית, עם התוכן המזיק עצמו, על מנת להקטין את הסיכון הנשקף ממנו. 
 
התזכיר קובע כי לפי בקשת המדינה, יוכל בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, לתת צו למפעילי אתרי אינטרנט (לרבות אתרים המאוחסנים בחו"ל), להסרת תוכן המהווה עבירה פלילית ואשר יש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או המדינה. הדבר שונה מהדין הקיים, המכוון נגד מפרסם התוכן ותוצאתו היא ענישת המפרסם שעבר עבירה. חידוש נוסף בתזכיר נעוץ באפשרות של בית המשפט לתת צו למנועי חיפוש, המורה להם לחסום תוצאות חיפוש שמקשרות לתוכן האסור.
 
לתזכיר החדש השלכות וסיכון ממשי לאינטרסים המוגנים בהליך הסרת תכנים מהאינטרנט, בעיקר לחופש הביטוי והזכות להליך הוגן, הבאים לידי ביטוי בסדרי הדין החריגים הקבועים בו. כך למשל, בהתקיים התנאים המצטברים הקבועים בתזכיר, בית המשפט יהיה רשאי לתת את הצו במעמד צד אחד. בנוסף, בית המשפט לא יהיה כפוף לדיני הראיות והוא יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם אינה קבילה במשפט.

נקודה נוספת היא ההסדר המאפשר לתובע מטעם המדינה להציג מידע חסוי במעמד צד אחד בפני בית המשפט ואם בית המשפט מצא כי האינטרס לשם ההגנה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ, שלום הציבור או עניין ציבורי אחר גובר על הצורך בגילוי הראייה, רשאי הוא לקיים את הדיון שלא בנוכחות המשיבים ומבלי לגלות את תוכנו של המידע החסוי. יתר על כן, חשוב לציין שהליך הסרת התוכן אינו מחייב את המדינה להגיש כתב אישום נגד המפרסם. הצעת החוק מנסה להתמודד עם הפגיעה בחופש הביטוי ובזכות להליך הוגן באמצעות הליכי עיון חוזר וערעור על החלטת בית המשפט לבית המשפט העליון. מקור: גלובס (מאת חן מענית).