פסק-דין, המזכה את משה (הלמו) לוי משורה של עבירות ובראשן חדירה שלא כדין לחומר מחשב, חושף ליקויי אבטחה קשים ביותר באתר המרכז לגביית קנסות של הנהלת בתי המשפט. הלמו הואשם כי שילם שני שקלים על חשבון קנס בן 7,000,000 ש"ח של עופר שדות, שעימו היה מצוי בסכסוך, וגרם בכך לאיפוסו של הקנס. מפסק-דינו של השופט (שלום י-ם) אבי טננבוים מתבררות תקלות מצמררות בפעולת אתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות, ובהן: ניתן היה להגיע לרשימת הקנסות של כל אדם על-ידי הכנסת מספר תעודת הזהות שלו ב-URL (כתובת) של האתר; אפשר היה לשנות את סכום הקנס - ותשלום חלקי של הקנס (לדוגמה, 5 שקלים במקום 50,000 ש"ח) היה מאפס את הקנס במחשבי המרכז.

הלמו טען ששילם את שני השקלים כדי לקבל קבלה המעידה על חובותיו של שדות למדינה. סלע המחלוקת היה כיצד הגיע ל- URL שבו מוצג בפניו חובו של שדות, האם שינה מספר תעודת הזהות בסרגל הכתובות באתר ובכך ביצע עבירה של חדירה שלא כדין לחומר מחשב - או ששדות עצמו שלח לו את ה'לינק' במסגרת חילופי מיילים נרגזים ביניהם. פסה"ד מעדיף את הגירסה האחרונה, ש -- אעפס -- אין למה ממש הסבר, ובכך נמנע מקביעה מחייבת בשאלה המרתקת האם הקלדת כתובת בדפדפן כשלעצמה יכולה לגרום לעבירה פלילית של חדירה שלא כדין לחומר מחשב. באמרת אגב מציין השופט טננבוים שגם אם היה מתברר כי הלמו שינה את מס' תעודת הזהות בשדה הכתובת ולא קיבל את ה'לינק' משדות - גם אז לא היה רואה בכך עבירה: "הכלל הראוי הוא שכל אתר שניתן להיכנס אליו בקלות כה רבה, אי אפשר לטעון שהיה אסור להיכנס אליו". הלמו ייצג את עצמו (ונראה שעשה עבודה בהחלט מוצלחת). {תפ 9497/08 פרקליטות מחוז ירושלים נ' משה הלוי}