היועצת המשפטית של בית המשפט הגבוה של האיחוד האירופי (Court of Justice of the EU - CJEU) ממליצה לקבוע שמסירת מידע אישי והסכמה לשימוש מסחרי בו הן סוג של תשלום לפי הדירקטיבה בדבר פרקטיקות מסחריות בלתי הוגנות (Unfair Commercial Practices Directive), ולכן אסור לתאר שירות כ"חינמי" כשהצרכן נדרש למסור מידע לשימוש מסחרי, אלא אם המידע מעובד רק לשם אספקת השירות או לשם עמידה בחובות שבדין.
ההליך המשפטי שבו עלתה ההמלצה נוגע להצהרה "Facebook is and remains free", שהופיעה בפברואר 2015 בעמוד ההרשמה לפייסבוק. ארגון הגג של ארגוני הצרכנים בגרמניה טען שהשירות אינו חינמי באמת, משום שהמשתמשים משלמים לו במידע שלהם. הערכאות בגרמניה דחו את התביעה, בנימוק שהאיסור חל רק כשהצרכן נושא בעלות כספית. בית המשפט הפדרלי העליון בגרמניה (Bundesgerichtshof) הפנה את השאלה לבית המשפט הגבוה באירופה.
לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית, למידע האישי שמוסרים המשתמשים, יחד עם הסכמתם לניצולו המסחרי, יש ערך כלכלי למפעיל הרשת: הוא מאפשר לו להפיק הכנסות מפרסום ולממן את השירות. היועצת המשפטית הוסיפה שדירקטיבת התוכן והשירותים הדיגיטליים ודירקטיבת זכויות הצרכן כבר מכירות במודלים שבהם הצרכן מקבל שירות תמורת מידע ולא תמורת כסף. לדבריה, לא יהיה עקבי לראות בהסדרים כאלה עסקה בתמורה לפי אותן הוראות, ובאותה עת להתיר להציג את אותם שירותים כחינמיים. היא הדגישה גם שבפרקטיקות האסורות בכל מקרה, אין צורך לבדוק אם הצרכן הממוצע הוטעה בפועל.
היועצת המשפטית דחתה אפוא את טענות Meta. לפי חוות דעתה, ה-GDPR לא מונע את החלת הדירקטיבה על הוגנות מסחרית: ה-GDPR מסדיר את חוקיות העיבוד ואת השקיפות שלו, הדירקטיבה מסדירה את דיוק המצגים המסחריים, ושתיהן חלות במקביל. עסקים רשאים להמשיך להציע שירותים תמורת מידע אישי, אך אינם רשאים לתאר אותם כ"חינמיים".
חוות הדעת לא מחייבת את בית המשפט הגבוה באירופה. השופטים החלו רק עתה לדון בתיק. אם בית המשפט יאמץ את חוות הדעת, השימוש במילה "חינם" בשיווק שירותים דיגיטליים שממומנים במידע אישי יהפוך לסיכון רגולטורי ממשי באיחוד.
