בפסיקה תקדימית, קבע בית המשפט המחוזי בטוקיו כי קולו של אדם, בדומה לדמותו החיצונית, יכול לשמש כסמל לזהותו, ולפיכך עשוי ליהנות מהגנה במסגרת "הזכות לפרסום" (right of publicity) - זכות משפטית שהוכרה לראשונה על ידי בית המשפט העליון ביפן בפסיקה משנת 2012. בית המשפט קיבל החלטה זו במסגרת תביעה שהגיש המדבב קנג'ירו צודה, שביקש להסיר סרטונים שפורסמו בטיקטוק (TikTok) ובהם נטען כי נעשה חיקוי של קולו.
המדבב רק ביקש שטיקטוק תסיר את הסרטונים. לאחר פרסום הפרשה, האדם שפרסם את הסרטונים מחק את חשבונו. בשל כך, בית המשפט לא הכריע בנקודות מפתח, לרבות השאלה האם קולו של המדבב אכן הועתק או האם נעשה שימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). הפסיקה עשויה לעודד נפגעים נוספים לדרוש להסיר תכנים וקבלת פיצויים – בטענה כי הזכויות הקשורות לקולם זוכות להגנה משפטית. מקור: The Mainichi (מאת: קוטארו אדאצ'י).
law.co.il מזכיר כי בישראל, שימוש בקולו של אדם לשם ריווח, ללא הסכמה, מהווה פגיעה בפרטיות. בנוסף, מזכיר law.co.il כי עדיין מתנהלת תובענה ייצוגית בארה"ב, בה נטען כי שימוש בתמונת ידוען ב-AI מפרה את זכותו לפרסום.