הנחיה החדשה של ה-ICO בנוגע לבקשות גישה למידע שנכתבו באמצעות AI

אולי יעניין אותך גם

הרשות הבריטית להגנת מידע (ICO) פרסמה ב-11 בנובמבר 2026 הנחיה חדשה בנושא היענות לבקשות גישה למידע (Subject Access Requests – SARs) שנכתבו באמצעות כלי AI או בעזרתם. המסר המרכזי של ההנחיה פשוט: שימוש ב-AI אינו משנה את הכללים המוכרים.

בקשת גישה למידע היא הדרך שבה נושא המידע מממש את זכותו לפי סעיף 15 ל-UK GDPR. הוא רשאי לקבל אישור על כך שמעבדים מידע אישי עליו, עותק של המידע, ופרטים נוספים על העיבוד. ההנחיה עוסקת ב-"AI-assisted SARs", כלומר בקשות שנראה שנוצרו באמצעות AI או נוסחו בעזרתו. ה-ICO משווה את השימוש ב-AI לבודק איות או לכלי לתיקון דקדוק. לדבריו מדובר ב"עוד סוג של סיוע", ולעיתים הוא משמש אנשים שמתקשים בניסוח פורמלי או אסרטיבי.

ההנחיה מכירה בשלושה קשיים מרכזיים שבקשות כאלה יוצרות לארגונים. ראשית, הבקשות ארוכות, חוזרות על עצמן, רחבות או לא ברורות, ולעיתים מתמקדות במידע בעל ערך מוגבל כמו מטא-דאטה. שנית, הן כוללות מידע שגוי או מטעה: הפניות משפטיות לא רלוונטיות, דינים של מדינות אחרות ואף פסיקה שאינה קיימת. שלישית, הן משלבות כמה זכויות או תלונות בבקשה אחת. התוצאה היא טיפול מורכב וגוזל זמן, שמעמיס על משאבי הארגון.

ההנחיה בנויה לפי שלוש דרגות: מה ארגון חייב לעשות (must) כדי לעמוד בדין, מה מצופה ממנו לעשות (should), ומה הוא רשאי לעשות (could).

בדרגת ה-must, הארגון חייב להתייחס לבקשה שנכתבה ב-AI כמו לכל בקשה אחרת. בקשה אינה פסולה רק משום שנעשה בה שימוש ב-AI, וגם לא בגלל ניסוח לא מדויק או הפניות משפטיות שגויות. עליו להקל על הגשת בקשות ולסייע במידה סבירה. עליו להשיב בהקדם ולא יאוחר מחודש. אם הוא מאריך את המועד בשל מורכבות, עליו להסביר זאת לפונה. שימוש ב-AI כשלעצמו אינו הופך בקשה למורכבת. על הארגון לבצע חיפוש סביר ומידתי (reasonable and proportionate search) ולהיות מסוגל להצדיק את היקפו. ככל שהבקשה מכסה מטא-דאטה, עליו לבחון אם המטא-דאטה המבוקש הוא מידע אישי, ואם כן, לחפש אותו. כמו כן עליו להצדיק כל החלטה לסרב לבקשה כ"בלתי מבוססת בעליל או מופרזת" (manifestly unfounded or excessive). שימוש ב-AI לבדו אינו עומד במבחן הזה.

בדרגת ה-should, מצופה מהארגון להצליב את כתובת ההתכתבות עם הרשומות שבידיו, ובמקרה של ספק לאמת את הפרטים מול נושא המידע או מייצגו (בשים לב לבקשות הנשלחות באמצעות ספקים למיניהם ששולחים את הבקשה בשם נושא המידע). אם עולה חשש למסמכי זיהוי או לייפוי כוח (letter of authority) שנוצרו ב-AI, יש לפנות ישירות לנושא המידע. עוד מצופה ממנו להכשיר את כלל העובדים לזהות בקשות גישה, ולהעניק הכשרה מעמיקה למטפלים בהן. הבהרות יש לבקש רק כשהן נדרשות באופן סביר, ובזמן. אין לצמצם את הבקשה או להניח הנחות בלי לשאול את הפונה. ההחלטה על היקף החיפוש ונימוקיה צריכים להיות מתועדים.

בדרגת ה-could, הארגון רשאי לבקש מהפונה לבדוק את הבקשה לפני שליחתה, ולהסביר איזו הוכחת הרשאה נדרשת. הוא רשאי לשאול את הפונה למה הוא מתכוון ב"מטא-דאטה" ולסייע לו לנסח את הבקשה. מול בקשות רחבות, הוא רשאי לפנות לפונה באופן לא פורמלי. הוא גם רשאי לשוחח עם הפונה לפני החלטה על סירוב.

ההנחיה חוזרת שוב ושוב על כמה תזכורות. נדרש חיפוש סביר ומידתי בלבד, לא חיפוש ממצה. גורמי הונאה עשויים להשתמש ב-AI לזיוף מסמכי זיהוי והרשאה. מטא-דאטה עלול לזהות גם צדדים שלישיים. בבקשות רחבות יש שלושה כלים: חיפוש סביר ומידתי, בקשת הבהרה רק כשהיא נדרשת, וסירוב לבקשות בלתי מבוססות בעליל או מופרזות.

ההנחיה כוללת גם הבהרות נוספות. מועד המענה מושהה בזמן ההמתנה להבהרה, אך אי אפשר לכפות על הפונה לצמצם את בקשתו. הצעות הפונה לגבי פרמטרי החיפוש אינן מחייבות את הארגון. חלקים בבקשה שאינם נוגעים למידע אישי של הפונה, כמו דרישה לקבל את הפרמטרים לפיהם מתבצע החיפוש או הסבר משפטי על הפטורים שבדין, אינם מחייבים מענה לפי ה-UK GDPR. עם זאת, מומלץ להבהיר זאת לפונה. לא נקבעו פטורים מיוחדים לבקשות שנכתבו ב-AI. הארגון רשאי להסביר לפונה ש-AI ייתכן שגרם לאי-הבנה של דיני הגנת המידע.

לסיום, ה-ICO מציע צעדים מעשיים. הארגון יכול לפרסם הנחיות ברורות וגורם קשר לסיוע ולהכשיר עובדים שלא יירתעו מבקשות ארוכות. כדאי להסביר שבקשה ממוקדת מקלה על איתור המידע ולהציע תבניות או דוגמאות לפרומפטים. כדאי גם להזכיר לפונים לבדוק בקשות שנוסחו ב-AI ולהסביר את לוחות הזמנים למענה. הצעד האחרון אירוני משהו: הארגון יכול להמליץ לפונים שלא להזין מידע אישי, ובמיוחד מידע רגיש, לכלי AI.

הערך ה-DPO: כלי AI מאפשרים אוטומציה של הגשת בקשות מחיקה או גישה למידע. לא פעם, ארגונים מקבלים מסות של בקשות שנשלחות על-ידי ספק שמגיש את הבקשות בשם נושאי המידע (במו עיני, ראיתי איך תיבת האימייל של ארגון מקבלת כחמישים בקשות מחיקה ביום). הנחיית ה-ICO לא עוסקת בשימוש ב-AI על-ידי ארגונים לצורך מענה וטיפול בבקשות נושאי מידע. מיותר לציין כי גם אם ארגון נעזר בכלי AI לצורך מענה, יש לוודא כי אדם אמיתי מפקח על הטיפול ומנהל אותו בפועל. כמו כן, מומלץ לערב איש מקצוע מתחום הפרטיות או את ה-DPO, אם יש, בבניית ועיצוב תהליכי AI לצורך סיוע בטיפול ומענה על בקשות נושאי מידע.

מקור: ICO - subject access requests generated by artificial intelligence