חבילה נרחבת של 13 חוקים שנחתמו ביום שישי (11.9.2026) ע"י מושל קליפורניה משנה את כללי המשחק לכל מי שמפעיל מוצר דיגיטלי שילדים ניגשים אליו. שלושה מאפיינים חוצי-חבילה: דגש על כללים של עיצוב שירותים דיגיטליים לילדים — פיד אלגוריתמי, ניגון אוטומטי, התראות, זיכרון שיחה, דפוסים אפלים וברירות מחדל; אימות גיל ההופך לתשתית שממנה נגזרות חובות בשורה של חוקים; ואכיפה כפולה — היועץ המשפטי לממשלה לצד עילות תביעה פרטיות. התחולה נקבעת לפי מיקום המשתמש ולא לפי מקום ההתאגדות של החברה שמפעילה את השירות, ולפיכך חברה ישראלית המשרתת משתמשים בקליפורניה נמצאת פוטנציאלית כפופה לחקיקות אלה. מרבית החוקים ייכנסו לתוקף ב-1.1.2027 ובהמשך אותה שנה.

פלטפורמות חברתיות בשימוש ילדים
AB 1709 אוסר על "פלטפורמה" לספק "תכונה ממכרת" — פיד ממכר, ניגון אוטומטי ועוד תכונות שייקבעו בתקנות — למשתמש מתחת לגיל 16. מותר למשתמש קטין להחזיק חשבון, אך אסור לספק את התכונות הממכרות; אחרת, חובה למחוק את החשבון ואת המידע. קנס עד 50,000 דולר לכל קטין בהפרה ביודעין ו-25,000 דולר בהפרה רשלנית. היועץ המשפטי לממשלה הוסמך להרחיב בתקנות את הגדרת "פלטפורמה". החוק גם מקים ועדת ייעוץ לבטיחות מקוונת בת שבעה חברים.

AB 2 מעניק כוח חדש לנפגעי רשתות חברתיות התובעים אותן בעילת הרשלנות: פיצוי סטטוטורי, לפי הגבוה מבין 5,000 דולר להפרה או מיליון דולר לכל ילד, או פי שלושה מהנזק בפועל — לפלטפורמות שהכנסתן עולה על 100 מיליון דולר. החוק הוא הוראת שעה שתפקע ב-1.1.2035.

אימות גיל ועיצוב מותאם גיל לילדים
AB 1856 מחלק את האחריות בין ספק מערכת ההפעלה, חנות האפליקציות, והמפתח, ומחייב העברת "איתות" גיל בארבע קטגוריות. ההוראה המרכזית קובעת כי מפתח שקיבל איתות ייחשב כבעל ידיעה בפועל על גיל המשתמש — גם אם התעלם ממנו במתכוון — ובכך נשללת טענת "לא ידעתי".

AB 2246 מבטל את קוד העיצוב המותאם לגיל (California Age Appropriate Design Code) ומחליף אותו בנוסח חדש, החל על שירות "שסביר שילדים ייגשו אליו" (עד גיל 18) לפי שישה סימני היכר — לרבות מחקר שוק פנימי של החברה עצמה. מפעילי שירותים מקוונים כאלה מחויבים ליישם ברירות מחדל של הגנת פרטיות מוגברת, סימון גלוי בעת ניטור או איסוף מיקום מדויק, ואיסור על פרופיילינג כברירת מחדל, על שימוש משני במידע ועל דפוסים אפלים. נוספה חובת זהירות למניעת ארבעה סוגי נזק, לצד הבהרות מפורשות כי אין חובה לנטר או להסיר תוכן צד שלישי. קנסות בסך של עד 15,000 דולר לכל ילד, ללא עילת תביעה פרטית.

צ׳טבוטים חברתיים
SB 1119 ("חוק אדם") הוא המשטר המקיף ביותר שנחקק בארצות הברית בתחום זה. מפעיל של צ'טבוט נדרש לבצע ולתעד הערכת סיכונים לפני השקה או עדכון מהותי; להפעיל פרוטוקול תגובה למשבר (כדוגמת, איום בהתאבדות) הכולל הודעה להורה או גישה ישירה לקו סיוע נפשי; ולהחיל ברירות מחדל שרק הורה רשאי לשנות — זיכרון שיחה מושבת, התראות מושבתות, הגבלה של עד שעה לשיחה רצופה ושעתיים ליום. ארבעה עשר דפוסי התנהגות אסורים, ובהם הבעת עניין רומנטי בילד, טענה לתודעה או לרגשות, עידוד הסתמכות רגשית, חנופה מופרזת, הרתעה מהפסקות ועידוד לעקוף בקרות הורים.

במקרה של מוות או פגיעה עצמית חמורה — קיימת חובה לשמר את תיעוד השיחות למשך שלוש שנים וקיים איסור על מחיקת החשבון. נדרשות ביקורות חיצוניות תקופתיות, בתצהיר, שתמציתן מוגשת ליועץ המשפטי לממשלה. קנסות בסך של עד 15,000 דולר לכל ילד, לצד עילת תביעה פרטית לילד שנפגע בפועל. לצידו, SB 867 אוסר לחלוטין על ייצור, מכירה או הצעה לקמעונאי של צעצוע הכולל צ׳טבוט חברתי, כהוראת שעה עד יום 1.1.2031.

חומרי התעללות מינית וניצול מיני
AB 1946 מרחיב את חובת הזיהוי והדיווח שחלה על רשתות חברתיות בנוגע לתוכן פדופילי. החוק מרחיב את הגדרת Child Sexual Abuse Material כך שתכלול "זיוף דיגיטלי" שנוצר בבינה מלאכותית, מבטל את הדרישה שהמדווח יהיה המצולם, ומחייב בדיקה אנושית כשאין התאמת hash בין תוכן שדווח בעבר לתוכן שתחת בדיקה כעת. לוחות הזמנים נותרו דחוקים — חסימת התוכן תוך 48 שעות, אישור תוך 72 שעות והכרעה סופית תוך שבעה ימים — והסנקציה מגיעה ל-250,000 דולר ליום הפרה. SB 1276 מרחיב את העבירה הפלילית להורדה, הזרמה וגישה לתכנים אלה, כך שצפייה מקוונת לבדה עשויה להקים אחריות, וכולל במפורש חומר שנוצר או שונה בבינה מלאכותית.

פרטיות תלמידים בבינה מלאכותית
AB 1159 מרחיב את חוקי הגנת מידע התלמידים הקיימים, ומוסיף שני איסורים מהותיים — איסור גורף על שימוש במידע תלמידים לאימון מודלים יוצרים או לפיתוח מערכות בינה מלאכותית, שאינו ניתן לעקיפה באמצעות בקשה להסכמה; ואיסור על מפעיל שירות מקוון המיועד לתלמידים לאסוף מידע בדבר בריאות מינית או מיניות, מעמד הגירה, נטייה מינית או זהות מגדרית. במקביל נחקק חוק מקביל להשכלה הגבוהה ונוצרה עילת תביעה פרטית — 500 דולר לתובע לכל הפרה.

מערכת החינוך בקליפורניה
AB 302 אוסר להוציא תלמיד מפעילות העשרה במערכת החינוך משום שאינו משתמש ברשת חברתית בעלת מאפיינים ממכרים, ואוסר על מוסד חינוך להסתמך על רשתות חברתיות כאלה כערוץ התקשרות יחיד. SB 1128 אוסר לחייב תלמידי גן חובה לקחת הביתה מכשיר אלקטרוני מטעם בית הספר. AB 2071 מחייב את משרד החינוך בקליפורניה לגבש תוכנית להוראת "רווחה דיגיטלית", ו-AB 2298 מורה לשקול שילוב מיומנויות אבטחת סייבר בלימודי מחשבים.