ב־24 בפברואר 2026 הגיש פרקליט המדינה לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי עמדה המתנגדת להצעת החוק לשינוי מעמדה של המחלקה לחקירות שוטרים. המסמך נכתב בתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה ועל דעתה, לקראת הכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית.

לפי העמדה, ניתוק מח״ש מפרקליטות המדינה ומהכפיפות המקצועית להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה עלול ליצור מערכת חקירה ותביעה מקבילה שתפעל לפי אמות מידה שונות. הדבר עשוי לפגוע בשוויון בפני החוק, באחידות ההחלטות, בזכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה וביכולת לתאם בין חקירות רגישות של המשטרה לבין חקירות מח״ש. במסמך נטען גם כי מנגנון מינוי המעניק לשר המשפטים השפעה על רוב חברי ועדת הבחירה אינו מספק ערובות מתאימות לעצמאות היחידה מפני הדרג הפוליטי.

פרקליט המדינה דוחה את הטענה שהקשרים המקצועיים בין הפרקליטות למשטרה מונעים ממח״ש לחקור שוטרים וקצינים בכירים, ומפנה לניסיון המעשי של היחידה כראיה לכך שהיא מסוגלת לעשות זאת. לשיטתו, התועלת שבהפרדה המוצעת מוגבלת, בעוד שהסיכון לבידוד מקצועי, לאכיפה בלתי אחידה, להתנגשויות בין גופי חקירה ולהשפעה פוליטית משמעותי. מסקנת המסמך היא שיש לחזק את מח״ש ולספק לה כלים מתאימים, אך אין לקדם את המודל שבהצעה, העלול לפגוע בעצמאותה, במקצועיותה וביכולתה לנהל חקירות מורכבות ורגישות.

מקור: עמדת פרקליט המדינה בעניין הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים).

זכויות יוצרים: פרקליט המדינה, 2026. קישור למסמך המקורי: מסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.