נייר עמדה של מכון זולת, מ־25 בדצמבר 2025, עוסק בפרק ב׳ להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025, ובמבנה המוצע לרשות לתקשורת משודרת ולמועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע. את הכתיבה והייעוץ המשפטי ערך עו״ד רונן ריינגולד. לפי הנייר, המבנה המוצע אינו מבטיח את העצמאות המקצועית המוצהרת של הגופים החדשים ועלול לאפשר לדרג הממשלתי השפעה ניכרת על אסדרת השידורים.
הנייר מסביר כי ועדת האיתור המוצעת מורכבת ברובה מנציגים של מוסדות ממשלתיים ובראשה מנכ״ל משרד התקשורת. עוד נטען כי לפחות חמישה משבעת חברי המועצה ייבחרו או ימונו במעורבות ממשלתית מהותית. בעיני המכון, זיקה זו מדאיגה במיוחד משום שהמועצה אמורה לקבל סמכויות רחבות, ובהן ביטול רישום של ספקי תוכן והטלת עיצומים כספיים משמעותיים.
מכון זולת מציע להחליף את ההסדר במודל הדומה לזה שנקבע בחוק השידור הציבורי הישראלי: ועדת איתור עצמאית שבה מעורבות שר התקשורת מוגבלת לבחירת יושב הראש, ללא שליטה בבחירת חברי המועצה עצמם. מסקנת הנייר היא שהצעת החוק במתכונתה הנדונה אינה יוצרת הפרדה מספקת בין הרשות המפקחת לבין הדרג הפוליטי, ולכן יש לעצב מחדש את מנגנוני המינוי כדי להבטיח עצמאות ואי־תלות.
מקור: נייר העמדה המלא של מכון זולת באתר הכנסת.
זכויות יוצרים: מכון זולת, 2025. קישור למסמך המקורי: נייר העמדה באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.