מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־17 במאי 2026, שנכתב בידי בת חן רוטנברג ועמי צדיק לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, בוחן את תקציב הרשות לתקשורת משודרת שמוצע להקים במסגרת הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025. המסמך הוכן לקראת דיון בסעיף 10 להצעת החוק ומציג את השינוי המוצע על רקע מצבו הכלכלי של שוק התקשורת והפרסום.

המסמך מדגיש את חשיבותם של כלי תקשורת עצמאיים, תחרותיים ומגוונים לקיומו של דיון דמוקרטי. לפי הנתונים המוצגים בו, ההוצאה לפרסום בישראל עלתה נומינלית מכ־3.9 מיליארד ש״ח בשנת 2008 לכ־4.7 מיליארד ש״ח בשנת 2022, אך משקלה בתוצר ירד מ־0.49% ל־0.27%. בשנת 2023 הופנו כ־54% מהוצאות הפרסום לדיגיטל וכ־70% מהפרסום הדיגיטלי לגוגל, מטא וטיקטוק. מגמות אלה מחלישות את בסיס ההכנסות של כלי התקשורת המקומיים ועלולות להגביר ריכוז בעלויות, בעלויות צולבות ותלות באינטרסים עסקיים. המסמך סוקר גם אמצעי תמיכה ציבוריים בתקשורת ומדיניות אירופית שנועדה להתמודד עם כוחן של פלטפורמות האינטרנט.

לפי ההצעה, הרשות החדשה תחליף את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין ותפעל כמאסדר יחיד של הגופים המפוקחים. תקציבה אמור לעמוד, במחירי ינואר 2026, על כ־15 מיליון ש״ח בשנת 2027 ועל כ־30 מיליון ש״ח בשנת 2028, במימון שיועבר מתוך הכנסות מאגרות רישוי רכב. לשם השוואה, תקציב הרשות השנייה ומועצת הכבלים בשנת 2024 היה כ־70.5 מיליון ש״ח, או כ־34.6 מיליון ש״ח ללא הוצאות הפצת שידורים. המסמך מציין כי הצעת החוק אינה מפרטת את מספר עובדי הרשות החדשה, ולכן ההשוואה התקציבית אינה מספקת תמונה מלאה של יכולתה למלא את תפקידיה.

מקור: הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ו–2025 – תקציב הרשות החדשה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

זכויות יוצרים: בת חן רוטנברג, עמי צדיק ומרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2026. קישור למסמך המקורי: המסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי, ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מיידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.