בחוות דעת אזרחית פרטית שהוגשה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, פרופ׳ רחל כץ-בריל מתנגדת להצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ג–2023. לדבריה, ההצעה מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים בתחום הבוררות האזרחית ולשנות את חלוקת הסמכויות הקיימת, אף שאין לכך צורך ציבורי ניכר.
כץ-בריל טוענת כי יש לחזק מערכת משפט אזרחית אחת ושוויונית לכלל האזרחים, בעוד שההצעה מתייחסת רק לחלק מן הקבוצות הדתיות בישראל. היא מצביעה על מאפיינים בלתי שוויוניים של בתי הדין הרבניים, ובהם היעדר נשים בתפקידי דיינות, ומביאה מניסיונה האישי דוגמה ליחס בלתי הוגן כלפי אישה בהליך גירושים. לשיטתה, מסגרות בוררות אזרחיות ודתיות כבר זמינות למי שמעוניינים בהן.
חוות הדעת מדגישה כי דרישת ההסכמה של שני הצדדים לבוררות אינה מבטיחה בחירה חופשית, משום שבסכסוכים קיימים לעיתים פערי כוח העלולים להביא להסכמה כפויה. המחברת רואה בהצעה חלק ממגמה המחלישה את מערכת המשפט השוויונית ומרחיבה מערכת דתית שאינה שוויונית, וטוענת כי בשיחות הרבות שקיימה עם הציבור במסגרת התנדבותה בארגון בואונדבר דמוקרטיה לא עלתה דרישה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים.
מקור: חוות הדעת של פרופ׳ רחל כץ-בריל באתר הכנסת.
זכויות יוצרים: פרופ׳ רחל כץ-בריל, ללא ציון שנה. קישור למסמך המקורי: המסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.
