בחוות דעת מ19 ביולי 2024 הביע המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנגדות חריפה להצעת החוק לשינוי דרך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. לעמדתו, ההצעה עלולה להפוך את המינוי לפוליטי, להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולפגוע באיזונים המגינים על שלטון החוק ועל זכויות האדם.
לפי חוות הדעת, במקום מינוי בידי הוועדה לבחירת שופטים על סמך הצעה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, ההצעה מעניקה לשר המשפטים ולחברי הכנסת שליטה בהצגת המועמדים ומעבירה את ההכרעה להצבעה חשאית בכנסת. עוד מוצע לבטל את הדרישה להתחשב במעמדו הציבורי של המועמד ובהיכרותו עם מערכת המשפט. המרכז סבור ששינויים אלה יאפשרו העדפת התאמה פוליטית על פני מקצועיות ויפגעו ביכולתו של הנציב לפקח באופן עצמאי על נושאי משרה שיפוטית.
חוות הדעת מדגישה כי סמכות הנציב חלה גם על דיינים במערכות השיפוט הדתיות, בעוד שהפעלת ההליך המשמעתי בעניינם תלויה בשר לשירותי דת. כדוגמה מובאות ארבע החלטות שניתנו מאז אוגוסט 2017 בעניינו של הרב יצחק יוסף, שבשלוש מהן הומלץ לנקוט אמצעים משמעתיים חמורים בעקבות התבטאויות שנמצאו בלתי הולמות. לטענת המרכז, מינוי נציב המזוהה עם עמדות הרוב הקואליציוני עלול להחליש עוד יותר את אכיפת הדין המשמעתי ואת אמון הציבור. המרכז מוסיף שאין לשנות הסדר יסודי כדי לפתור מחלוקת נקודתית בין שר המשפטים לבין ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, וקורא לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט להתנגד להצעה.
מקור: עמדת המרכז הרפורמי לדת ומדינה באתר הכנסת.
זכויות יוצרים: המרכז הרפורמי לדת ומדינה, 2024. קישור למסמך המקורי: המסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.