נייר העמדה של מרכז רקמן וארגון מתירות הוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט ב־5 בינואר 2026, לקראת דיון בהצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (בוררות). הארגונים חוזרים על התנגדותם העקרונית להצעה, אך מתמקדים במסמך בטענה כי הרחבת פעילותם של בתי הדין הרבניים מחייבת תוספת תקציבית שלא נבחנה לעומק.
לפי נייר העמדה, הגדלת מספר התיקים במערכת שכבר נתונה בעומס תוביל לתוספת תקציב או לפגיעה במקבלי השירות. המחברות דוחות את הטענה שבתי הדין יוכלו להתמודד עם המצב באמצעות בחירה אם לקבל תיקי בוררות, משום שערכאה שיפוטית מוסמכת נדרשת בדרך כלל לדון בהליכים המובאים לפניה. גם אם החוק יעניק שיקול דעת, הפעלתו תהיה כפופה לעקרונות של שוויון, סבירות ואיסור הפליה.
המסמך מזהיר כי קבלת חלק מהבקשות לבוררות ודחיית אחרות בשל עומס או מחסור בתקציב עלולות ליצור מדיניות לא שוויונית ולא שקופה ולפגוע בהסתמכות הציבור. מסקנת המחברות היא שהניסוח המאפשר לבתי הדין לבחור אם לדון בתיקים אינו פותר את הקושי: ללא תקציב מתאים, ההצעה עלולה להביא להפליה בין מבקשי שירות או להחרפת העיכובים שחווים מתדיינים בבתי הדין. לכן הן מבקשות מהוועדה לבחון מחדש אם מדובר בהצעת חוק תקציבית.
מקור: נייר העמדה של מרכז רקמן וארגון מתירות באתר הכנסת.
זכויות יוצרים: מרכז רקמן וארגון מתירות, 2026. קישור למסמך המקורי: נייר העמדה באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.