בסקירה שהוגשה לחברי ועדת החוץ והביטחון ב־8 בדצמבר 2025, לקראת דיון בהצעת חוק שירות ביטחון העוסקת בשילוב תלמידי ישיבות, בחן הצוות המשפטי לוועדה את החלופה של שירות לאומי־אזרחי. המסמך מתמקד בהגדרת השירות האזרחי־ביטחוני, בתנאי ההצטרפות אליו ובאפשרות לכלול את המשרתים בו בחישוב רף הגיוס המינימלי.

הסקירה מסבירה כי ההסדר הקיים מאפשר לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים להצטרף מגיל 21 לשירות אזרחי־ביטחוני או חברתי. הצעת החוק מבקשת לצמצם את החלופה הביטחונית לשירות ביחידות ביטחוניות מסוימות, במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ולהתיר הצטרפות מגיל 20 — או מגיל 19 לנשואים. עוד מוצע שהמשרתים במסלול זה יוכלו להיכלל ברף הגיוס המינימלי, בשיעור שלא יעלה על 10% מהרף השנתי.

עמדת הייעוץ המשפטי היא שקיים קושי לכלול את החלופה בהצעת החוק בעת הזאת. לפי המסמך, מסלול המיועד רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים פוגע בשוויון משום שהוא רצוני, קצר משירות צבאי ואינו כולל שירות מילואים. לכך מצטרפים המחסור העכשווי בכוח אדם בצה״ל — כ־12,000 חיילים, ובהם כ־7,000 לוחמים — והמתח בין פתיחת מסלול אזרחי חלופי לבין הצעות להארכת השירות הסדיר בשל צורכי הביטחון. מסיבות אלה סבור הצוות המשפטי שהחלופה אינה נותנת מענה מספק לצורך בהגדלת מספר החיילים והלוחמים.

מקור: הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, הלשכה המשפטית של הכנסת. למסמך המקורי באתר הכנסת.

זכויות יוצרים: הכנסת – הלשכה המשפטית והצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, 2025. קישור למסמך המקורי: אתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.