מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־10 בדצמבר 2025, שנכתב בידי רועי גולדשמידט לבקשת ח״כ שלי טל מירון, סוקר מנגנונים לתמיכה בהפקות תוכן מקומיות בגופי שידור פרטיים בקנדה, באיחוד האירופי, באוסטרליה ובישראל. זוהי סקירה השוואתית שאינה מתיימרת למצות את כלל ההסדרים ואינה בוחנת לעומק את יישומם.

המסמך מזהה שתי הצדקות מרכזיות להתערבות רגולטורית: שימור התרבות, השפה והמגוון המקומיים, והגנה על היצירה המקומית בתחרות מול שחקנים גלובליים גדולים. בין כלי המדיניות הנסקרים: מכסות זמן שידור, חובות השקעה מתוך ההכנסות או מתקציב התוכניות, דרישות לתוכן חדש, תמיכה במפיקים עצמאיים ותמריצי מס.

ההשוואה מציגה מגוון מודלים: בקנדה גופי שידור פרטיים מקצים לפחות 50% משידורי הערב לתוכניות קנדיות, ולרבים מהם חובות השקעה בתוכן מקומי; באיחוד האירופי יותר מ־50% מזמן השידור מוקדשים ליצירות אירופיות ולפחות 10% מזמן השידור או מתקציב התוכניות מופנים להפקות עצמאיות; ובאוסטרליה נקבעו מכסות שידור ומערכת ניקוד המעודדת תוכן אוסטרלי חדש. בישראל הערוצים המסחריים מחויבים להשקיע 15% מהכנסותיהם בתוכניות סוגה עילית, ואילו בעלי רישיונות לשידורים רב־ערוציים מחויבים להשקיע לפחות 8% מהכנסותיהם בהפקות מקומיות, לצד מכסות שידור וחובות הנוגעות להפקות עצמאיות ולשידור ראשוני.

מקור: רועי גולדשמידט, מנגנוני תמיכה בהפקות מקור מקומיות בגופי שידור פרטיים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

זכויות יוצרים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2025. קישור למסמך המקורי: המסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.