בשבוע שעבר חתם הנשיא דונלד טראמפ על מזכר נשיאותי בנושא "הרחבת היכולות למאבק בפשע חוצה-גבולות מבוסס-סייבר". בכך טראמפ המבקש להעצים משמעותית את מלחמת ארצות הברית בארגוני פשיעה בין-לאומיים (TCOs) המפעילים מסעות סייבר ותרמיות מקוונות הפוגעים באזרחים ובכלכלה האמריקאית.
ליבו של המהלך הוא הקמת תוכנית חדשה, שתנוהל על ידי מרכז התיאום הלאומי (NCC) ומסמיכה "חברות משתתפות" פרטיות לבצע פעולות סייבר התקפיות נגד ארגוני פשיעה זרים — תחת פיקוח ובקרה פדרליים. זהו שינוי עקרוני: העברת יכולות סייבר התקפיות, שהיו בדרך כלל נחלת המדינה, לידי גורמים פרטיים מוסמכים.

התוכנית תנוהל בידי שני מנהלים בכירים — אחד ממשרד המשפטים (DOJ) ואחד ממשרד ביטחון המולדת (DHS) . המנהלים רשאים לאשר פעולות, אך לא כאלה העלולות להוביל ל"תוצאות קריטיות" — אובדן חיים, פציעה חמורה או פגיעה ברמת התקפה מזוינת. החברות המשתתפות יעברו הליכי סינון קפדניים, יחתמו על הסכמים, ויידרשו להחזיק ערבות או חשבון נאמנות של מיליון דולר לפחות.

המזכר קוצב לוחות זמנים: בתוך 60 יום על המנהלים לגבש נהלי הפעלה מוסכמים — ובהם קריטריונים לזכאות, כללי מיקוד ("targeting") שיבטיחו שהמטרות הן אך ורק ארגוני פשיעה, מנגנוני הכרעה ודיווח, ונהלים לזיהוי פגיעה לא-מכוונת. דוחות סטטוס יוגשו תוך 180 יום ומדי שנה, והשתתפות כל חברה תיבחן שנתית.
הכלים המורשים כוללים "פעולות מעקב סייבר" — חדירה למערכות מידע ללא הרשאה לצורך איסוף מודיעין — ו"פעולות אפקט סייבר" — שיבוש, מניעה, השבתה או הרס של מערכות ותשתיות. 

המזכר גם מציב מגבלות: הפעולות חייבות לעמוד בחוקה הפדרלית, בחוקי ארה"ב ובמיוחד חוק המחשבים הפדרלי, וכן בהתחייבויות בין-לאומיות של ארה"ב. כל פעולה המכוונת לאזרחים אמריקאים או למערכות מקומיות מחייבת אישור מראש של בית המשפט.