המסגרת הרגולטורית הקיימת היום באוסטרליה מותירה פערים משמעותיים בהגנה על מידע אישי שנאסף על ידי אמצעי מעקב לבישים. כך מזהירה נציבת הפרטיות האוסטרלית, קארלי קיינד, בטור שפרסמה באתר משרד נציבות המידע במדינה (ה-OAIC).

לפי הפרסום, השוק רווי במכשירי מעקב לבישים, ובראשם משקפיים חכמים: מטא משווקת כבר מספר שנים את המשקפיים החכמים שלה בשיתוף פעולה עם חברת רייבאן, גוגל צפויה להשיק בקרוב את משקפי Android XR, אפל מתכננת להשיק מוצר מקביל בשנת 2027, ולפי דיווחים גם OpenAI מקדמת בסתר מיזם למכשיר לביש שיזין עוזרי בינה מלאכותית באמצעות איסוף נתונים סביבתי. כל המכשירים הללו מסוגלים לצלם, להקליט ולאסוף מידע ביומטרי של יחידים בסביבתם. לפי סקר עמדות ציבור שערכה הנציבות, רוב מכריע של האוסטרלים מביע חוסר אמון כמעט מוחלט בחברות הבינה המלאכותית, ומתנגד לפרקטיקות של מעקב מקוון, פרסום ממוקד ושימוש בטכנולוגיות ביומטריות.

הנציבה מצביעה על פער רגולטורי משמעותי ביחס למכשירי מעקב לבישים, שנובע מכך שהוראות חוק הגנת הפרטיות במדינה חלות רק על תאגידים וגופים ממשלתיים, ולא על אנשים פרטיים. משמעות הדבר היא שכאשר המידע האישי שנאסף באמצעות מכשיר המעקב הלביש מעובד ונשמר על גבי המכשיר עצמו בלבד, מבלי לעבור דרך גורם מפוקח, הוא עלול שלא להיכנס כלל לגדרי החוק. כדי לגשר על הפער האמור, ה-OAIC עובד בימים אלה על הרפורמה השנייה בחוק הגנת הפרטיות האוסטרלי, שצפויה להרחיב את תחולתו וכן להטיל חובות מחמירות יותר על מפתחים של מכשירים לבישים. בין השאר, הרפורמה צפויה לכלול את החובה להוכיח שהאיסוף והשימוש במידע אישי, לרבות לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית, נעשו באופן הוגן וסביר. בנוסף, הרפורמה תחיל סטנדרטים גבוהים יותר לגיבוש הסכמה מדעת ולהגנה מוגברת על נתוני מיקום. כמו כן, עתידה להיכנס לתוקף חובת הזהירות הדיגיטלית, שתחייב יצרני מכשירים לבישים לנקוט אמצעים סבירים למניעת פעולות בלתי חוקיות או מזיקות ביחס לקטינים.