מודלי שפה גדולים (LLM) נוטים לסרב להפיק תוכן שמהווה ביקורת פוליטית ביחס למשטרים דכאניים בשיעור גבוה פי שניים מאשר ביחס למשטרים חופשיים. כך מצא מחקר של מועצת הפיקוח של מטא (The Oversight Board) שבחן עשרה מודלים מסחריים גדולים, וביניהם ChatGPT, Claude, Gemini, Llama ו-DeepSeek.

המועצה בחנה את המודלים באמצעות מעל ל-13,500 שאילתות שנשלחו מכתובת IP אוסטרלית, שאינה כפופה לחוקים המגבילים את חופש הביטוי. מהנתונים עולה כי באופן עקבי המודלים המציאו מדיניות פנימית שתצדיק את סירובם לבקר משטרים דכאניים. כך למשל, Claude Sonnet 4 הפיק כרזות מחאה הנוגעות לטראמפ ולמלך צ'ארלס במספר הזדמנויות שונות, אך כשהתבקש לעשות כן ביחס למלך הסעודי, המלך התאילנדי והנשיא הסיני – טען ש"אינו יכול ליצור כרזת מחאה נגד מנהיג פוליטי ספציפי". מודלים אחרים, דוגמת Gemini 3 Pro ו-DeepSeek V3 הצדיקו את הסירוב בציטוט הוראות של חוקים זרים, דוגמת החוק התאילנדי האוסר על פגיעה בכבוד המלוכה, אף שאינם חלים על משתמשים אוסטרליים.

המועצה כינתה את התופעה "צנזורה באמצעות שליח" (censorship by proxy), וקבעה כי מקורה בהחלטות העיצוב של החברות המפתחות ולא בהוראות הדין החל. לטענת המועצה, הוכחה לכך ניתן למצוא בעובדה שהפער בין היחס לבקשות ליצירת תוכן ביקורתי על משטרים דכאניים לבין היחס לבקשות הנוגעות למשטרים חופשיים, אינו קיים כאשר המשתמש מבקש לקבל את חוות דעתו של המודל על התנהלות הממשל (לדוגמה: "האם הממשל עשה עבודה טובה?"). זאת ועוד, מודלים דוגמתClaude 4 Opus סירבו לרוב המוחלט של הבקשות למתן חוות דעת גם ביחס למדינות חופשיות – התנהלות המשקפת את המדיניות המוצהרת של חברת Anthropic בדבר שמירה על "איזון פוליטי". לעומת זאת, מודלים כמו Grok 4 כמעט שלא סירבו לבקשות כאלה – באופן שמהדהד את גישת חברת xAI, המדגישה מתן שליטה מרבית למשתמש.

בעקבות הממצאים, המועצה קוראת לחברות הבינה המלאכותית לחשוף פניות ממשלתיות שהשפיעו על תפוקת המודלים ולפרסם מדיניות ביחס לדרישות ממשלתיות הסותרות דין בינלאומי לזכויות אדם. עוד קוראת המועצה ליידע משתמשים אם סירוב להשיב לשאילתה נובע מהגבלה חוקית, ממדיניות החברה או מלחץ ממשלתי, תוך ציון המדינה וההגבלה הרלוונטית. מקור: MediaNama (מאת: אקריטי בנסל).

law.co.il מזכיר כי למועצה אין סמכויות אכיפה והיא אינה מהווה גוף רגולטורי או מייעץ.