הנציבות האירופית פרסמה הנחיות (שאינן דבר חקיקה מחייב משפטית) ליישום חובות השקיפות שבסעיף 50 לחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act). החובות ייכנסו לתוקף ב‑2 באוגוסט 2026, ומטרתן לצמצם סיכוני התחזות, הטעיה, דיסאינפורמציה ומניפולציה, ולאפשר לאנשים לזהות אינטראקציות ותכנים שמקורם בבינה מלאכותית. הפעילות בנויה על גישה מבוססת‑סיכון, וההנחיות באות לסייע לספקים, למטמיעים (deployers) ולרשויות ליישום אחיד ומידתי.

ההנחיות מפרטות ארבע חובות מרכזיות. הראשונה (סעיף 50(1)) מטילה על ספקים לעצב מערכות המקיימות אינטראקציה ישירה עם בני אדם כך שהמשתמש יידע שהוא מתקשר עם מערכת בינה מלאכותית, למשל צ'אטבוטים, עוזרים קוליים וסוכני בינה מלאכותית. קיימים חריגים: כשהאופי המלאכותי ברור מאליו לאדם סביר, או כשהמערכת מורשית בחוק לאכיפה פלילית. השנייה (סעיף 50(2)) מחייבת ספקי מערכות יוצרות תוכן סינתטי (טקסט, תמונה, אודיו, וידאו) לסמן את הפלט בפורמט קריא‑מכונה ולהבטיח יכולת זיהוי; הפתרונות הטכניים חייבים להיות אפקטיביים, חסינים ואמינים.

החובה השלישית (סעיף 50(3)) מחייבת ליידע אנשים החשופים למערכות זיהוי רגשות או סיווג ביומטרי. הרביעית (סעיף 50(4)) מחייבת מטמיעי מערכות AI לחשוף בבירור תוכן שהוא "דיפ‑פייק" — תמונה, אודיו או וידאו הדומים לאנשים או אירועים קיימים ונחזים כאותנטיים — וכן טקסט שנוצר או שונה על‑ידי AI ומתפרסם לצורך יידוע הציבור בעניינים ציבוריים.

סעיף 50(5) קובע דרישה רוחבית: המידע יימסר באופן ברור ומובחן, לכל המאוחר בעת האינטראקציה או החשיפה הראשונה, ותוך עמידה בדרישות נגישות, בהתחשב בקבוצות פגיעות כמו ילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלות. 

במישור האכיפה, ספקים ומטמיעים יכולים להוכיח ציות לכללים באמצעות קוד אתי וולונטרי שאישרה הנציבות לפני כמה שבועות. הפרות עלולות לגרור קנסות של עד 15 מיליון יורו או 3% מהמחזור העולמי השנתי של החברה, הגבוה מביניהם.