היעדר תוכנית לאומית כוללת, פער בין תקצוב למימוש, חסמים משמעותיים בשיתוף מידע בין-משרדי ומחסור באוריינות בינה מלאכותית בקרב עובדי ציבור. אלה הם הפערים שזיהה מבקר המדינה בתחום הבינה המלאכותית בישראל, בדו"ח ביקורת מיוחד שפורסם החודש.

הביקורת, שנערכה בין מאי 2024 לדצמבר 2025, משווה בין ממשל הבינה המלאכותית בישראל וב-11 מדינות נוספות, ביניהן צרפת, איטליה, פולין, אסטוניה ואלבניה. זוהי הפעם הראשונה שמוסדות ביקורת מדינתיים בוחנים במשותף את מוכנות ממשלותיהן לאתגרי הבינה המלאכותית. הדו"ח בוחן תשעה תחומים מרכזיים: אסטרטגיה לאומית, תקציבים, אסדרה, תשתיות, אבטחת מידע, בשלות דיגיטלית וממשל נתונים, פרויקטים ממשלתיים, הון אנושי ועיבוד שפה טבעית.

הדו"ח מצא כי ישראל ממוקמת בנקודת פתיחה חזקה מבחינה טכנולוגית – בהיבטי המחקר, הפיתוח, ההון האנושי הטכנולוגי ותעשיית החדשנות – אך נכשלת לתרגם יתרון זה לתוכנית פעולה ממשלתית כוללת. הממצא המרכזי בדוח הוא היעדרה של תוכנית לאומית ארוכת טווח ומקיפה בתחום הבינה המלאכותית, שתקבע את חזון הממשלה והיקף אחריותה, יעדים ולוחות זמנים, תקציב, ומנגנוני מדידה ובקרה ברורים. הדו"ח מתייחס להחלטת הממשלה על מספטמבר 2025 על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, אך מציין כי עדיין לא נוצקה מסגרת מחייבת ומדידה שתעגן את התחום כמאמץ לאומי מתמשך. עוד מציין הדו"ח, כי גם כאשר אושרו תקציבים משמעותיים לתשתיות מחשוב מתקדמות ולמחשוב-על, מימושם היה חלקי או נמוך במיוחד.

הדו"ח מתייחס גם לכשלים בתחומי ממשל הנתונים וההון האנושי במגזר הציבורי. באשר לראשון מציין המבקר כי למרות שקיימת מדיניות לשיתוף מידע בין משרדי ממשלה, ריבוי החסמים הבירוקרטים (לדוגמה, תהליכי אישור ממושכים ותלות בהליכים ידנים) מונע את מימושה. בתחום כוח האדם, הדגיש המבקר את המחסור הקריטי בעובדי ציבור שישמשו כרגולטורים, כאנשי רכש וכמבקרי פנים בעלי יכולת להעריך סיכוני בינה מלאכותית, לפקח על ספקים חיצוניים ולהבטיח שימוש אחראי בטכנולוגית AI לטובת הציבור.

לאור הפערים שזוהו, המבקר קרא ליישומה של הנהגה ממשלתית ברורה, תוכנית לאומית מאושרת ומקיפה, אסדרה מותאמת-סיכון והכשרה מערכתית של עובדי הציבור בישראל.