בית המשפט הפדרלי לערעורים בחוף המערבי בארה"ב (9th Circuit) החליט על צו משמעתי חריג, בו הטיל סנקציות על שני עורכי דין, לאחר שהגישו סיכומים שכללו הזיות בינה מלאכותית. ההזיות כללו אזכור של תיקים שאינם קיימים, הפניה לציטוטים שגויים, וייצוג כוזב של תיקים אמיתיים. הסנקציות כללו קנס כספי בסך 2,500 דולר על כל אחד מעורכי הדין, ואיסור להופיע בפני ביהמ"ש לערעורים במשך 6 חודשים. בנוסף, שני עורכי הדין חויבו לשלוח עותק מהצו ללקוחותיהם, לב"כ הצד שכנגד, ולשופטים בכל התיקים האחרים שהם מנהלים.

הרכב השופטים בתיק [Lnu v. Blanche, No. 24-4790 (9th Cir. June 3, 2026)] הבהיר כי אינו מטיל סנקציות על עצם העובדה שעורכי הדין השתמשו ב-AI, שכן לא הפרו את הכללים בשלב המחקר והניסוח, אלא רק בשלב החתימה וההגשה. ביהמ"ש הדגיש כי אם עו"ד מגיש סיכום הכולל תיקים או ציטוטים שאינם קיימים, או שמציג באופן מעוות עמדה רשמית, אין זה משנה אם שאב את ההזיה או את העיוות מתוצאות כלי בינה מלאכותית או מהשכל הישר שלו. החתימה וההגשה של סיכומים המכילים בדיות ואי-דיוקים הן שהפרו את כללי האתיקה.

ביהמ"ש הדגיש כי ההתנהגות הפסולה לא הסתיימה עם ההגשה הראשונית של הסיכומים, שכן בכל שלב לאחר מכן, לרבות בקשה לתיקון, טיעון בע"פ, והגשות מאוחרות יותר בתיקים אחרים, ידעו עורכי הדין כי נהגו ברשלנות פושעת. נפסק כי כל אחד מעורכי הדין הפר את חובת היושרה שלו כאשר טען כי התיקים הבדיוניים בסיכומים היו תוצאה של שגיאות הקלדה או העתק-הדבק. 

law.co.il מזכיר כי בישראל ניתנו כבר עשרות החלטות נגד עורכי דין ובעלי דין שכללו הזיות בינה מלאכותית בכתבי הטענות מטעמם, תוך שימוש בתירוצים מתירוצים שונים, הטלת האחריות על המתמחה, ועוד ועוד, כפי שניתן להתרשם במדור הפסיקה שלנו, בנושא "בינה מלאכותית". כך לדוגמה, לפני כחודש ביהמ"ש המחוזי בת"א סילק על הסף ייצוגית של מיליארדים, לאחר שבא-כוחה של התובעת הסתמך על החלטות משפטיות בדויות שמקורן בשירות בינה מלאכותית. בית המשפט הגבוה לצדק דחה זה מכבר שתי עתירות שונות שהסתמכו על 'הזיות בינה מלאכותית', והנושא לא פסח גם על לשכות ההוצאה לפועל. החלטות דומות נוספות ניתן למצוא גם בבריטניה, בארה"ב, ובמקומות רבים נוספים.