בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד Booking.com, Expedia ו-Hotels.com - סוכנויות תיירות מקוונות בינלאומיות - המפעילות שירותים מקוונים באמצעותם ניתן לחפש ולהזמין חדרי מלון ומקומות אירוח. בחודש ינואר 2018 הגיש ניר בן זאב בקשה לאשר תובענה כייצוגית, נגד שלוש הסוכנויות המקוונות, בה טען כי הן בעלות נתח שוק משמעותי בשוק ההזמנות המקוונות. לטענתו, הסוכנויות נהגו לנצל את כוחן ולחייב מלונות שהתקשרו עמן, בתנייה חוזית, לתת להן את המחיר והתנאים הטובים ביותר, ולהימנע מלהציע בערוצי התקשרות אחרים מחירים או תנאים טובים מאלו שהוצגו באתרי הסוכנויות שנתבעו.
בן זאב טען, בין היתר, כי מדובר בהסדר כובל לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים), שכן הוא מונע מהמלונות ומערוצי השיווק האחרים להתחרות בסוכנויות ולהציע לציבור מחירים או תנאים טובים מאלו המופיעים באתרים שנתבעו. בן זאב טוען כי כפועל יוצא מן התנאי הזה התייקרו מחירי החדרים ביחס למחירם בשוק תחרותי והצרכנים שילמו מחיר יקר יותר עבור האירוח. הסוכנויות טענו, בין היתר, כי תניות אחידות אינן הסדר כובל לפי החוק, וכי בפועל תניות אלו דווקא קידמו את התחרות. הן טענו כי מודל חיפוש המלונות המקוון שפיתחו הגדיל את היצע מקומות האירוח לצרכנים ואיפשר להם לבצע השוואת מחיר ותנאים שלא הייתה בעבר, וכך יצר תחרות בין מקומות האירוח.
השופט רמי חיימוביץ קיבל בחלקה את הבקשה לאשר את ההליך כהליך ייצוגי. הוא הסתמך בין היתר על הליך שהתקיים בישראל ב-2020, לאחר הגשת התביעה, בו הגיעו רשות התחרות ו-Booking.com לצו מוסכם, לפיו בוקינג לא תימנע ממלונות שהתקשרו עמה להציע מחירים ותנאים טובים יותר בכל שירות הזמנות מקוון שאינו נשלט על ידי המלון או באמצעים שאינם מקוונים. השופט חיימוביץ קבע כי שעה שניתן צו מוסכם שאומץ בהליך שיפוטי, שקבע כי תניית לקוח מועדף במתכונתה הרחבה עלולה להעלות חששות תחרותיים, אך ניתן לאשרה במתכונת מצומצמת, די בכך להצדיק לאשר את התביעה לגבי תקופה בה הנהיגו הסוכנויות תניות רחבות מסוג זה (לגבי אקספדיה עד 2015 ולגבי בוקינג עד 2021). השופט מצא חיזוק לכך גם בפסיקות בתי המשפט האירופיים, אשר אמנם אינן מחייבות באופן ישיר, אך יש בהן כדי להוות תשתית לכאורית אשר מספיקה לשלב זה של ההליך.
נפסק כי תניית האחידות הרחבה שכללו הסוכניות בחוזיהן עלולה לפגוע בתחרות, ולכן מתקיימים לגביה התנאים להגדרתה כהסדר כובל. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי בן זאב לא הוכיח כי גם התניה הצרה, שאושרה על ידי גורמי המקצוע, פוגעת בתחרות וגרמה לציבור נזק. עוד נקבע כי האישור מצומצם ללקוחות ישראלים בלבד, וכי אין לאשר את התביעה בשמם של לקוחות זרים, שלא הכפיפו עצמם לדין הישראלי ולא הסמיכו את בן זאב לתבוע בשמם. בשלב הבה ידון בית המשפט בתביעה הייצוגית לגופה, אך לא מן הנמנע כי הצדדים יגיעו להסדר פשרה בהליכים, בדומה למרבית ההליכים הייצוגיים. נקבע כי קבוצת בוקינג וקבוצת אקספדיה ישאו בחלקים שווים בהוצאות בסך 80,000 ש"ח.
לעיון בהחלטה: ת"צ 6771-01-18 בן זאב נ' בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ ואח' (ההחלטה ניתנה ב-17.4.2026).