יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, בוחן איסור על הוצאת מידע מקלפיות לגבי אזרחים שלא הצביעו, באופן המאפשר למפלגות לזהות מי מתומכיהן טרם מימשו את זכות הבחירה. סולברג פנה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לרשות להגנת הפרטיות ולסיעות הכנסת בבקשה לחוות דעת בשאלה זו, וכן בשאלת מקור סמכותו לתת הוראה כזו. הן התבקשו לתת את עמדתן עד מחר.
את המידע מוציאים מהקלפיות חברי ועדות הקלפי או המשקיפים מטעם המפלגות, במטרה לתמרץ את תומכי המפלגות שטרם הצביעו לצאת ולעשות כן. הדיווח נעשה באמצעות יישומונים ייעודיים, המאפשרים לזהות גם בעלי זכות בחירה שטרם הצביעו. כלים אלה מסייעים למפלגות לנהל בזמן אמת נתוני בוחרים ופעילים, ולבצע פעולות המרצה באמצעות סימון בוחרים, תיעוד פניות ושליחת מסרים ממוקדים.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בוחן את הדברים בעקבות פניה של עו"ד שחר בן מאיר, שטען שאין בחוק הסמכה לנוהג הדיווח. חוות דעת של פרופ' מיכאל בירנהק ועו"ד נועה דיאמונד מקליניקת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב, שהוגשה לסולברג, תומכת בעמדתו וקובעת כי מידע על עצם ההצבעה הוא מידע פרטי, וכי תיעודו פוגע בפרטיות. לפי חוות הדעת, דיני הבחירות מתירים תיעוד מוגבל של מידע זה רק לתכליות מוגדרות של טוהר הבחירות, ובעיקר למניעת הצבעה כפולה. עוד נאמר בה, כי גם ההחלטה שלא להצביע משקפת אוטונומיה אישית, ולכן יש לראות במידע על עצם ההצבעה מידע בעל רגישות מיוחדת, בדומה למידע על דעות והשקפת עולם, המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות. מקור: הארץ (מאת חן מענית)