תמונה מזויפת שנוצרה בידי בינה מלאכותית עלולה להוות הפרעה בלתי הוגנת לבחירות אם פורסמה בידי מפלגה. כך קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון השופט נעם סולברג, בעתירה של מפלגת בנט 2026 ונפתלי בנט נגד הליכוד (תב"כ 15/26). עם זה הוא נמנע ממתן צו שהתבקש להימנע מלפרסם פרסומי שווא בעזרת בינה מלאכותית או כלים דיגיטליים אחרים, ואפילו לא הורה למפלגות לסמן כל פירסום שמעורבת בו בינה מלאכותית, בנימוק שזה ענין למחוקק. law.co.il סובר שבכך הותיר פירצה רחבה מאד בכללי הבחירות בישראל, שתחזור לרדוף אותנו השנה במערכת הבחירות לכנסת ה-26.
ברקע הדברים פרסום של הליכוד של תמונה שבה נראו כביכול נפתלי בנט ויאיר לפיד מניפים ידיים ביחד עם ראשי הרשימה המשותפת הערבית ולצדה הכיתוב "ברית המשרתים". התמונה נערכה קרוב לוודאי באמצעות בינה מלאכותית.
פרסום התמונה, קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מנוגד לסעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959 שעניינו "הפרעה בלתי הוגנת" לתעמולת בחירות. הסעיף קובע ש"לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה." השופט סולברג קבע שתעמולת בחירות היא פרסום שתכליתו השפעה על הבוחר בעניין הבחירה. כך גם כאן. התמונה מושא העתירה נועדה להניא את הבוחר מבחירה ברשימות העתידיות של בנט ושל לפיד. אולי אף להניע בוחר לבחור ברשימה שהליכוד תציג בבחירות הקרובות, על פני הרשימות של בנט ושל לפיד. הליכוד היא המפלגה שפרסמה את הפירסום; העותרת, בנט 2026 היא מפלגה רשומה – וכך מתקיימים תנאי היסוד של הסעיף.
אמיתית לגמרי
ההפרעה הבלתי-הוגנת מתקיימת מפני ש"הצופה בתמונה עלול לחשוב שבנט ולפיד שותפים נלהבים לאיחוד המפלגות הערביות (ואולי אף שותפים פוליטית למפלגות אלו), שהרי נחזו להרים ידיים עם מנהיגי אותן מפלגות", הוסיף וקבע סולברג. התמונה עצמה נראית אמיתית לגמרי. לכן "התמונה המזויפת עלולה, בוודאות קרובה, לטשטש ממשית – בעיני הבוחר – את ההפרדה הפוליטית בין רשימות בנט ולפיד לרשימה המשותפת העתידית."
השופט סולברג קבע כי אף שבנט ומפלגתו התריעו שוב ושוב מפני שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תעמולת כזב בבחירות, הם לא הציגו כל ראיה לכך שהתמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית (כגון חוות דעת מומחה או מאפיינים ייחודיים). ייתכן אף שהתמונה נוצרה בכלי עיבוד תמונה "מסורתיים". עם זאת, הוא הדגיש את הסיכון המהותי שבפרסומי כזב הנחזים לאמיתיים, העלולים לערער את אמון הציבור בעצם קיומה של אמת בהליכי הבחירות ולפגוע בדמוקרטיה, וציין כי סעיף 13 עשוי לחול על פרסומים כאלה. בענייננו נמצא כי הסעיף הופר ללא תלות באמצעי היצירה, בין היתר משום שהפרסום נחזה להיות אמיתי; אך השופט הוסיף כי סימון ברור וגלוי שמדובר בתמונה מעובדת או בתוצר תוכנה - ובמידת האפשר פירוט השינויים - עשוי להפחית את החשש להטעיה ממשית של הבוחר ואף לשנות את התוצאה, ובלבד שהגילוי יהיה בולט ואפקטיבי ולא שולי או מטעה.
נחכה למחוקק...
דווקא משום כך, סבור law.co.il, בולטת נטייתו של כב' יו"ר ועדת הבחירות לנהוג כאילו אלה ימים רגילים: "סוגיית סימון פרסומים ערוכים [באמצעות בינה מלאכותית – ח.ר.] – סוגיה חשובה היא, ולא רק בדיני הבחירות. לכן ראוי ליתן למחוקק הזדמנות להסדיר אותה, בטרם הכרעה שיפוטית", קבע. הוא עקבי בגישתו זו, כאילו אין המציאות מתדפקת על דלתו. כך כבר החליט גם לפני כשלושה חודשים, כאשר דחה עתירה של עו"ד שחר בן מאיר לקבוע שתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית היא תעמולת בחירות אסורה: "מוטב לבחון את האסדרה של בינה מלאכותית בהסדר כולל, ומבלי לטעת מסמרות עתה, אולי בהסדרה מכוח חוק". המחוקק לא עשה אז וגם לא יעשה כעת. בעליל נוח לקואליציה ולמפלגת הראשה שלה, הליכוד, לטשטש בין אמת לבדיה שיצרה AI.
law.co.il מעיר עוד שההחלטה מוגבלת במשמעותה שכן היא מתייחסת רק לפרסום של מפלגה או רשימת מועמדים או למענה. היא לא חלה על 'פייק' יציר בינה מלאכותית שאי-אפשר לשייך אותו במישרין למפלגה או לקידומה של מפלגה מסוימת. הפירצה ברורה – במערכת הבחירות הנוכחית אנחנו עלולים להיות מוצפים בתמונות וסרטוני וידאו מזויפים שיציגו שקרים מוחלטים כאילו היו אמת בסלע.