בית המשפט הכללי באיחוד האירופי (General Court of the European Union) דחה תביעה לביטול החלטת הנציבות האירופית משנת 2023 בנוגע למסגרת העברת מידע אישי בין האיחוד האירופי לארצות הברית (US-EU Data Privacy Framework). בכך בית המשפט אישר כי ארצות הברית מבטיחה רמת הגנה הולמת על מידע אישי שמקורו במדינות האיחוד האירופי. החלטה זו גם מאשררת את המתווה החדש להעברת מידע אישי בין היבשות – מתווה שאומץ לאחר שארצות הברית חיזקה את ההגנות על פרטיות בעקבות ביטול המסגרות הקודמות להעברות מידע בפסקי הדין הידועים כשרמס I ושרמס II.
התובע, אזרח צרפתי, הציג שני טיעונים עיקריים בעתירתו לביטול המתווה:
- בית הדין שהוקם בארה"ב לביקורת על שימוש הממשל במידע אישי לצורכי חקירה ומודיעין (DPRC) אינו בלתי תלוי ואינו עצמאי.
- איסוף כמויות גדולות של מידע אישי על ידי סוכנויות המודיעין האמריקאיות אינו חוקי, מאחר שאינו מוגבל דיו וחסר הרשאה מספקת.
בית המשפט הכללי דחה את שני הטיעונים. הוא מצא שמינוי ותפקודם של שופטי בית הדין הייעודי בארה"ב כוללים מספר הגנות המבטיחות עצמאות. פיטורי שופטים מבית הדין מתאפשרים רק מסיבה מוצדקת על ידי התובע הכללי, וגם התובע הכללי וגם סוכנויות המודיעין אינם יכולים להשפיע על עבודת בית הדין שלא כהלכה.
בעניין האיסוף הגורף של מידע אישי לצורכי מודיעין, בית המשפט הבהיר כי שרמס II אינו מחייב הרשאה מוקדמת מרשות עצמאית; במקום זאת, הוא מחייב ביקורת שיפוטית בדיעבד. מאחר שהחוק האמריקאי מכפיף פעילויות מודיעין אותות לפיקוח שיפוטי כזה בדיעבד, בית המשפט הגיע למסקנה שאיסוף גורף של מידע מודיעיני בידי ארה"ב עומד בדרישות שרמס II ומספק רמת הגנה חוקית שווה במהותה לחוק האיחוד האירופי. לפיכך, התביעה נדחתה במלואה. מקור: הודעה לעיתונות של בית המשפט האירופי.
law.co.il מזכיר כי בית המשפט הכללי הוא הערכאה הזוטרה לעומת בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי. פסקי הדין בפרשות שרמס I ושרמס II ניתנו על-ידי בית המשפט לצדק. גם עתירה זו נגד חוקיות US-EU Data Privacy Framework תידון בסופו של דבר בבית המשפט לצדק שצפוי לפסוק את המילה האחרונה בנושא.