עו"ד שחר בן מאיר הגיש היום (ה') עתירה לבג"ץ, בה עתר לביטול תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(סמכויות נוספות לשם התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון), התשפ"ה-2025 - שפורסמו אתמול ברשומות לאחר שהממשלה אישרה אותן. עו"ד בן מאיר טען כי השימוש בתקנות לשעת חירום נעשה בניגוד לדעת היועצת המשפטית לממשלה, שכן הממשלה לא יכלה להשלים את הליך החקיקה בנושא, בשל המשבר הפוליטי עם הסיעות החרדיות בכנסת.
law.co.il מזכיר כי חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד - 2023 הוא הוראת השעה, שהחליפה תקנות לשעת חירום בנושא משנת 2023. הוראת השעה נקבעה נקבעה תחילה לשבעה חודשים, עד לסוף חודש יולי 2024. נוכח התמשכות אירועי הלחימה, והמשך קיומו של הצורך המבצעי להתמודדות יעילה עם תקיפות סייבר חמורות נגד מגזר השירותים הדיגיטלים ושירותי האחסון, התיקון הראשון לחוק האריך את תוקף הוראת השעה עד ל-31.3.2025. בשל המשך מצב הלחימה, התיקון השני לחוק האריך את הוראת השעה עד ל-17.11.2025.
ביום 23.6.2025, בעקבות המלחמה מול איראן, ההערכה לגבי חומרת איומי הסייבר והסיכונים הנשקפים, והצורך המבצעי בהקניית כלים חיוניים נוספים, הותקנו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(סמכויות נוספות לשם התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון), התשפ"ה-2025, שעמדו בתוקף עד אתמול, 23.7.2025, וכוללות בעיקרן סמכות לדרוש ידיעות ומסמכים להכרעה בשאלה אם תקיפת סייבר היא תקיפת סייבר חמורה; חובת דיווח של ספק במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון על תקיפת סייבר משמעותית המתרחשת בפועל; וחובת ספק נתקף בתקיפה חמורה ליידע על-אודות התקיפה ארגון מקושר אשר עלול להיפגע ממנה באופן ישיר וממשי.
לאחרונה התפרסמה הצעת חוק לתיקון שלישי של החוק, המבקשת לעגן במסגרת הוראת השעה את הכלים שהותקנו בתקנות שעת החירום וכן להאריך את תוקפה. בנוסף, מוצע לנתק את הזיקה של הוראת השעה מאירועי 7/10, כך שהפעלת הסמכויות מכוח הוראת השעה לא תהיה תלויה במצב הלחימה. זאת, לאור הערכת גורמי המקצוע כי במישור הקיברנטי מרחב הלחימה יוסיף להתנהל בעצימות גבוהה, באופן שמצדיק את הקניית הסמכויות לעיל גם במנותק ממצב הלחימה במרחב הקינטי, וזאת לתקופה זמנית במסגרת הוראת שעה - כך בהתאם לדברי ההסבר בהצעת החוק. כאמור - הליך החקיקה של התיקון השלישי לחוק טרם הושלם בעקבות המשבר הפוליטי, ולפיכך התקינה המדינה שוב את תקנות שעת חירום בנושא - וזאת במשאל טלפוני של חברי הממשלה.
המשנים ליועצת המשפטית התריעו כי "אין בסיס חוקי להסגת גבולה של הכנסת", וכי על הממשלה לפנות לכנסת להשלים את הליך החקיקה, וזאת לאור פסיקה לפיה יש להשתמש בתקנות לשעת חירום כתחליף לחקיקה רק בעיתות חירום וכאשר אין כל אפשרות לפנות לכנסת (שעה שהצעת החוק כבר מונחת על שולחן הכנסת ואף אושרה בקריאה ראשונה בשבוע שעבר). עו"ד בן מאיר טוען בעתירה כי "אין מדובר בתקנות שעת חירום בעניין שולי, אלא בתקנות המעניקות סמכויות לגופים של הממשלה לפגוע בפרטיות של אזרחי המדינה בצורה בוטה ביותר, והכול בהיעדר חוקיות בולטת". מקור: גלובס (מאת איתמר לוין).