ביהמ"ש המחוזי סילק ייצוגית נגד OpenAI על פגיעה בפרטיות

אולי יעניין אותך גם

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את בקשת חברת OpenAI, LLC, מפעילת שירות הבינה המלאכותית ChatGPT, לכפור בסמכות ביהמ"ש והורה לסלק בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברה. OpenAI הגישה את בקשתה לאחר שהתובע - חיים ברק כהן - הגיש בקשה לאשר תובענה ייצוגית נגדה ונגד חברת Microsoft. כהן טען כי החברות פגעו בפרטיות וביצעו עוולות נוספות, בכך שבעת הפיתוח, השיווק ותפעול יישומי בינה מלאכותית, אספו והשתמשו במידע אישי, מהציבור הרחב ומשתמשי אינטרנט, ללא הסכמתם או ידיעתם.

כיוון שכבר הוגשה בקשה דומה לייצוגית בשם קבוצת משתמשי יישומי OpenAI [ת"צ 1528-04-23], בקשת האישור של כהן הוגשה בשם משתמשי הרשת שלא השתמשו ביישומי OpenAI, אך מידע אישי שלהם נאסף על ידי החברות ללא הסכמה ובניגוד לדין. OpenAI טענה כי בקשת האישור אינה מגלה עילת תביעה, שכן הקבוצה שבשמה הוגשה כוללת רק את מי שאין להם יחסי עוסק-לקוח עמה, ולכן הבקשה אינה באה בגדרי אף אחד מן הפרטים המפורטים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. 

השופטת כרמית בן אליעזר קיבלה כאמור את בקשת OpenAI, והסבירה כי עילת התביעה המרכזית היא פגיעה בפרטיות, כאשר ניהול תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות יתאפשר רק במצבים בהם פגיעה זו מבוצעת באחת ממערכות היחסים אליה מתייחס אחד מפרטי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות: עוסק-לקוח; מבטח-מבוטח; בנק-לקוח; עובד-מעביד [עניין פלונית - ע"א 4110/18].

בית המשפט לא קיבל את טענתו של כהן כי עצם העובדה שהחברה מציעה, בתנאי השימוש שלה, אפשרות להסרת נתונים בפנייה אליה, די בה כדי לבסס את הטענה כי בין הצדדים נקשרה מערכת יחסים חוזית צרכנית. נפסק כי עיסוקה של OpenAI הוא בפיתוח ושיווק יישומי בינה מלאכותית. לקוחותיה, מטבע הדברים, הם אלו שהשתמשו בשירותיה וביישומיה, כאשר אלו הוצאו במפורש מהגדרת הקבוצה בבקשת האישור. נקבע כי מי שלא השתמש בשירותי OpenAI - ואף לא ביקש להשתמש בהם - אינו יכול להיחשב לקוח שלה. לעיון בהחלטה: ת"צ 42145-05-24 Open AI LLC נ' כהן ואח' (18.6.2025).