בית המשפט המחוזי בת"א אישר לאחרונה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שעסקה בפגיעה נטענת בפרטיות המשתמשים באתר ובאפליקציות חברת החשמל. כחלק מההסדר עדכנה חברת החשמל את מדיניות הפרטיות שלה והוסיפה קישור אליה בעמוד הראשי של אתר החברה. בנוסף, הוסיפה החברה לאתר "באנר יידוע בדבר שימוש בעוגיות" (Cookies) וכן התחייבה להוסיף מנגנון בחירה לשימוש ב"עוגיות" בתצורת Opt-in, כך שהמשתמשים יוכלו לבחור להשתמש בפלטפורמות הדיגיטליות של החברה ללא "עוגיות" שאינן נדרשות לתפעול השוטף שלו. בנוסף, החברה התחייבה גם למנות גורמים מקצועיים שיהיו אחראיים לציות להוראות דיני הפרטיות, לבצע מבדקי חדירות למערכותיה, ולשלוח לציבור לקוחותיה מידע בנושא פרטיות והגנת סייבר.
הסדר הפשרה הוגש במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגד חברת החשמל ורכבת ישראל. המבקשים, אביב קופרשמידט ואיתמר צור טענו כי שני הארגונים הפרו את פרטיות משתמשי הפלטפורמות הדיגיטליות שלהן, כשאפשרו זליגת מידע לגוגל ופייסבוק, כך שחברות אלה יכולות היו לאסוף מידע אישי ומזהה של משתמשי הפלטפורמות, ללא הסכמתם. חברת החשמל כפרה בטענות וטענה כי הנתונים שנטען כי הועברו כלל אינם "מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי היא פועלת כדין, לפי מדיניות פרטיות שהיא מפרסמת באתר, ותואמת את הדין ואת המלצות הרשות להגנת הפרטיות. בהמשך להליך גישור, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. ההליכים שבין מגישי התובענה לרכבת ישראל - ממשיכים להתנהל.
השופטת הדס עובדיה קבעה כי יש לאשר את הפשרה ולתת להסדר תוקף של פסק-דין. היא סברה כי ההסדר משקף פתרון ראוי, הוגן ומאוזן לתובענה, שיחסוך את המשך ההתדיינות וכי גלומה בו תועלת ראויה ללקוחות חברת החשמל ולאינטרס הציבורי. ביהמ"ש ציין כי בשים לב לכך כי עיקרו של ההסדר נוגע לאימוץ נורמות וקביעת אמצעים לאבטחת מידע ולהגנת פרטיות הלקוחות, בנוסף לחובות המוטלים על החברה לטובת לקוחותיה והציבור; ובשים לב לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שכדבר המובן מאליו חברת החשמל תקיימו; יש לבחון את תועלת הסכם הפשרה שמבוקש לאשר במועד הגשתו, בנטרול איחור הגורמים המקצועיים במדינה (הרשות להגנת הפרטיות) - שהגישו עמדה מקיפה ונרחבת באיחור גדול.
ביהמ"ש ציין כי מבלי לקבוע דבר לעניין הטענה כי במינוי DPO חברת החשמל ממלאת אחר הוראות חוק הגנת הפרטיות החדשות לאחר תיקון 13, הרי שאין משמעות קרדינאלית לצורך אישור ההסדר לכינוי של בעל התפקיד, בין אם יכונה "קצין אבטחת מידע" או "ממונה על הגנת הפרטיות", כל עוד בעל התפקיד ימלא אחר הוראות ההסדר והוראות החוק. בית המשפט אף אישר את הסכמת הצדדים על תשלום גמול בסך 20,000 ש"ח למגישי הבקשה, וכן סכום של 120,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבאי כוחם. השופטת עובדיה ציינה כי ההסדר, הכולל את הצעדים שנקטה החברה בעקבות בקשת האישור, והתחייבויותיה בעניין התנהלותה, וכן ההתחייבויות שנטלה לנקיטת צעדים שהם הסדרה עודפת מעבר למחויבויותיה לפי דין, מגלמים תועלת ראויה לחברי הקבוצה ומשקפים קניית סיכון ראויה במשקפי חברי הקבוצה וטובתם [ת"צ 47153-05-20 קופרשמידט ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' (26.5.2025)]