"נאסר לפרסום": הממשלה מונעת דיווחים על התקפות סייבר נגדה

אולי יעניין אותך גם

פרקטיקה מדאיגה של שימוש הולך וגובר בסמכות הוצאת צווי איסור פרסום פוגעת בדמוקרטיה, ומעלימה מעיני הציבור את היקף הנזקים האסטרטגיים מתקיפות על מוסדות הממשלה, את הדליפות הרבות ממאגרי המידע שלה ואת הסיכון להם עצמם ממידע על אודותם שדלף ברשתות. כך מדווח מילאן צ'רני בתחקיר המתפרסם באתר שומרים.

על רקע מלחמת "חרבות ברזל", מתקפות הסייבר על מדינת ישראל התרבו משמעותית. ב-2023, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה הותקפו מטרות אזרחיות כ-9,000 פעמים וב-2024 מספר תקיפות הסייבר עלה פי 5 ביחס לשנים קודמות.

נגד המדינה פעלו קבוצות תקיפה רבות מטעם חיזבאללה וחמאס, וכן קבוצות איראניות ורוסיות. מלבד תקיפות מרובות על המשק הישראלי, שנזקיהן הוערכו בכ-12 מיליארד ₪ בשנה, גם מוסדות ממשלה וכוחות הביטחון שהותקפו פעמים רבות. בין התקיפות, כאלו שיש בהן פוטנציאל לגרום לנזק אסטרטגי ממשי למדינת ישראל, כגון דליפות המידע מהכור בדימונה ומשרד המשפטים, ופרסומו של מאגר מידע של פרטי חיילים.

למרות זאת, ישנם יחסית מעט דיווחים בתקשורת על התקיפות המרובות ותוצאותיהם, ונתונים על מתקפות סייבר נגד מוסדות המדינה אינם מתפרסמים. היעדר המידע נובע משימוש הולך ומתגבר בצווי איסור פרסום. בעוד שבעבר היא מערך הסייבר הלאומי נוקט אמצעי זה רק במקרים חריגים עם פוטנציאל נזק רב, כעת נעשה שימוש נרחב בצווים, המונעים את הפרסום.

על פי התחקיר, איסור הפרסום פוגע ביכולת של ארגונים להתגונן ממתקפות דומות בעתיד משום שהוא מונע זיהוי פרצות וחולשות אבטחה שניתן לטפל בהן. law.co.il מעיר שמלבד זכות הציבור לדעת מה החוסן של מערכות ההגנה בסייבר, נפגעת מאיסורי הפרסום גם זכות הציבור להתגונן מפני נזקים העלולים להיגרם לו מהמתקפות. לדוגמה, התחקיר מעיר שאזרחי ישראל עלולים להיות קורבנות של דלף מידע על אודותם מבלי לדעת.