תמונה שיצרה בינה מלאכותית (AI) היא יצירה אומנותית מוגנת על-פי חוק זכויות היוצרים הסיני. כך פסק בחודש שעבר בית המשפט לאינטרנט בבייג'ינג, במסגרת תביעה של במאי בשם לי, נגד בלוגרית שהשתמשה בלא הרשאתו בתמונת אישה שהוא חולל באמצעות AI. בית המשפט חייב את הבלוגרית בפרסום התנצלות פומבית ובפיצוי בסך של כ-500 יואן (72 דולר).

הפסיקה מציגה גישה הפוכה לזו שהשתקפה בשורת החלטות שקיבל ה-Copyright Office בארצות-הברית ולפיהן אין זכויות יוצרים ביצירה שבינה מלאכותית הפיקה.

חוק זכויות היוצרים הסיני מגן על יצירות מסוגים שונים, לרבות יצירות ספרותיות, אומנותיות, קולנועיות ועוד. כדי לקבוע אם התמונה היא יצירה בזכויות היוצרים, בית המשפט שקל את הרכיבים הבאים: (1) האם התמונה נופלת באחד התחומים המוכרים ליצירות בחוק; (2) האם התמונה היא מקורית; (3) האם היא בעלת צורת ביטוי מסוימת; (4) האם יש בה יצירתיות אנושית.

בית המשפט קבע כי לי השקיע כמות מסוימת של מאמץ יצירתי בתמונה, כגון עיצוב הדמות, קביעת סדר ההנחיות למחולל התמונות, הפרמטרים הנלווים לעיצוב התמונה וכדומה. לכן פסק שכל עוד תמונה שנוצרת על ידי AI משקפת מאמץ יצירתי מקורי של אדם, יש להחשיבה כיצירה מוגנת תחת חוק זכויות יוצרים.

במקביל, מאחר ולא מדובר במוצר אינטלקטואלי מכני בלבד, והיות ולי עיצב את האלמנטים בתמונה באמצעות ההנחיות שנתן לבינה המלאכותית שחוללה אותה, פסק בית המשפט שניתן לטעון כי הוא השלים את התמונה באופן עצמאי, והיא משקפת ביטוי אישי שלו..

לבסוף, הדגיש בית המשפט שככל שהטכנולוגיה מתקדמת והכלים הופכים לחכמים יותר, כך נדרשת פחות יכולת אנושית ביצירת היצירות. עם זאת, לשיטתו אין בכך כדי להשפיע על המשך יישום דיני זכויות היוצרים, ויש לתמוך ביצירתיות ולא לעכבה. עדיין מדובר באדם המשתמש בכלי כדי ליצור, בעיקר כאשר הקלט ('אינפוט') הוא ממקור אנושי ולא מטכנולוגיית AI. Li v. Liu, Jing 0491 Min Chu No. 11279 (2023).